טוב, אנסח מחדש את השאלה על ליבוביץ':
נראה לי שהרב לא אוהב את סגנון השאלה…
שוב,
שלום הרב,
האם לישעיהו ליבוביץ' יש דין של 'כופר התורה' ואסור לקרוא בספריו משום "לא תתורו" ?
עד שאתה שואל אותי אם יש לו דין כופר שאל אם יש דין כזה. לדעתי אין איסור לקרוא שום ספר משום סוג, כל עוד הוא עוסק בהנמקה וטיעונים ענייניים. האיסור הזה, גם אם תמצא אותו באיזה מקום אין לו שום אפשרות לוגית (מערכת לא יכולה לאסור על מישהו לבדוק אותה עצמה. הרי כל עוד לא בדקתי אני לא מחויב לה). אם יש איסור כזה אז גם לנוצרי או פגאני אסור לבדוק את היהדות באותה צורה. אלו שטויות.
נותרת השאלה מה לעשות עם "לא תתורו", אבל אני בכוונה לא נכנס אליה כאן (עשיתי זאת בטרילוגיה), כדי להדגיש שזה ממש לא משנה. גם אם לא הייתי מוצא שום הסבר אפשרי עדיין האיסור הזה בטל כעפרא דלא שופרא דבלי בארעא.
כדאי לראות בפוסט על הכחשת השואה ולא תתורו, ובפוסט על היותי אפיקורוס. ואח"כ לעדכן את גרינצייג (האחראי מטעם הררבנות הראשית על מיון האפיקורסים) שיתייק גם את ההודעה (הדמעה) הזאת בנאדו להיות.
רוני מירון במאמר "פנמונולוגיה של אדם מאמין" בקובץ "על האמונה" מצביעה על בעייתיות מסוימת בדרישות של לייבוביץ. מחד לייבוביץ' תובע הפרדה בין הטרנסצדנטיות של האל לבין העולם האימננטי מצד שני עשיית מצוות לשמה קושרת בין האדם לבין האל. כתוצאה מכך שתי התביעות מוציאות זו את זו באופן שמונע מהן להתקיים ביחד ולכן הופכות את שיטתו של ליבוביץ' לבלתי אפשרית (אני מציע לעיין במאמר כי ההצגה פה שטחית ולא ממצה).
אני זוכר שהיתה לי הבנה כזו במעומעם כבר בשלב מוקדם באופן שגרם לי להתרחק מעמדתו של לייבוביץ'.
דרך אגב, הרב במוצהר לא מחזיק בעמדתו של לייבוביץ' שהרי הוא גורס שהמצוות הן צורך גבוה בניגוד לתביעה הראשונה של לייבוביץ'.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer