ידיעה ללא הנמקה

למעשה – אז נראה שיש להפריד בין המצב התודעתי-אפסטמי של האדם כיודע, לבין הסיבות שלו לכך.

ז"א למשל מוסכם על רבים כי קיים הבדל בין האונות עבור סוגי חשיבה סינטית ואנליטית.
רק בעוד שהם יגידו שמדובר בשניהם במבני חשיבה שונים שמתבצעים ע"י חישוב פנימי למשל, ואנחנו מודעים רק לתוצר הסופי. כעין תוכנת מחשב שנגישה למתשתמש שמבוססת אפילו בינה מלאכותית ועדיין המשתמש לרוב איננו יודע בידיוק כיצד היא פועלת, ועם זאת הוא מוצדק להאמין שהיא פועלת נכון.

אתה תאמר להבנתי שהקשר בין האונות לא סותר שהם פתוחות לידע "חיצוני"? כעין בחירה חופשית ודואליזם נכון?

אבל בכל אופן, עיקר ההצדקה שלנו להאמין, לא קשורה בהכרת המכניזם אלא בכך שאנחנו "מבינים" ו"חשים" שאנחנו צודקים. כעין ראיה?
יש בזה משהו קצת מוזר, כי עד כמה שאתה לא יודע כפי שהזכרת איך ניתן לתת אמון בתוצרים?
אבל גם סביר במידת מה, כפי שפעם פילוסופים רבים סברו שמנגון הראיה הוא מעין מכ"ם שמשדר אותות ולא רק קולט גא"מ מהסביבה ועדיין נאמר שהם אכן ראו נכון למרות שפירשו את המכניזם לא נכון.

ידיעות אינן ניתנות לנימוק. ולא רק ידיעות. שום חוויה נפשית אינה ניתנת לנימוק, או לתיאור.

כדי להבין שזה נכון מספיק שתנסה להסביר ולנמק לעיוור מה זה צבע ירוק.

ואז תבין שכל מה שקראת לו נימוק, זה בסך הכל מניפולציה רגשית קוגנטיבית על האדם האחר להשתכנע בנכונות דבריך.