יהדות והשכלה

שלום דוד.
תודה על הדברים. אני מסכים רק חלקית. השאלה האם העוקץ הוא ההשכלה או התפיסה שליוותה אותה. אבל למסקנתך אני גם מסכים. אני לא נותן לחששות ושיקולי תוצאה להכתיב את האמת ואת דרך חיי. אין טעם לשמר את עבודת אלוהים במחיר שעובדים את האלוהים הלא נכון (משל הפיל של הרמב"ם).
אגב, אתה בטוח שילדיו של רש"ר הירש התנצרו? לא שמעתי על כך.
—————————
שואל:

"השאלה האם העוקץ הוא ההשכלה או התפיסה שליוותה אותה."

 
השאלה אם ראינו קהילות שהצליחו לעצב השקפה הארמונית ולא סכיזופרנית ששילבה השכלה כללית עם יהדות..

אני משער שתסכים שמצבו של הציבור הדת"ל מבחינה זו איננו מעורר תקוות גדולות..
 

"אגב, אתה בטוח שילדיו של רש"ר הירש התנצרו? לא שמעתי על כך."

לא בטוח – אבל זכור לי שכך קראתי ביודאיקה [Judaica]. אם יש לך אותה בבית,  אשמח אם תבדוק – אכתוב שם בתגובות אישור למה שזכור לי ..

——————————
הרב:

דווקא לדעתי התפתחה כאן תפיסה הרמונית, מה שלא היה אצל רש"ר. יש כמובן נשורת אבל השאלה מה יהיה במבט כללי. יתר על כן, על תשכח שכל החילוניות שסביבנו היא תוצאה של תפיסות חרדיות (ביחס לתחומי דעת והשכלה). כך שבהסתכלות לטווח ארוך איני בטוח שהחרדיות נחשבת כה שרידה.

—————————
שואל:

ממה שיצא לי להתרשם [בשהותי בקרב דת"לים מרבית חיי], אלו מביניהם שהתורה היא העניין העיקרי אצלם בחיים פחות נחשפים להשכלה כללית,
ואילו בקרב האחרים הנשירה היא עצומה.

יש כמובן כאלה שבשלב מוקדם יותר של החיים היו שקועים באוהלה של תורה, ובשלב מאוחר יותר יצאו לאוויר העולם –
אצלם יש פחות נשירה – בדרך כלל הם התחתנו והביאו ילדים לפני שיצאו, ומאז הם דואגים בעיקר לפרנסה ואין להם פנאי לחיפוש עצמי –
אבל גם אצלם [אני מכיר הרבה כאלה שלמדו איתי בישיבות] אפשר לראות התקררות ניכרת ביחס ליהדות, וילדיהם או יעברו מסלול חיים דומה לשלהם, כלומר – דחיה בשנות העשרה לחייהם של דרך ההורים, וחזרה אליה יותר מאוחר – או יפרשו ממנה [לכאן או לשם] בלי לחזור
————————
הרב:

במקומות שבהם בונים תפיסה הרמונית אידיאולוגית לכתחילה אין נשירה כה גדולה. בגוש, במעלה אדומים ובשיח למשל אני חושב שהמצב סביר למדיי. לגבי גימור  של התפיסה ההרמונית זה בערך מה שאני מנסה לעשות (עם עוד אחרים כמובן)