יום, קאנט וברגסון

צהריים טובים!
דיוויד יום טען שלעולם האדם לא צופה בעיקרון בסיבתיות וע"כ הסיק שהאינדוקציה הינה תהליך מחשבתי ותו לא (וכמו הדוגמא המפורסמת שהתרנגול חושב שקריאתו מביאה את השמש).
וקשה לי: 1- הרי יום עצמו הוא אמפיריציסט, וא"כ איך זה מסתדר אם דבריו המדע מבוסס על חשיבה ולא על תצפית?
2- לא מובנת לי כוונתו, שהרי גם אם לא קריאת התרנגול מביאה את השמש, בכל זאת יש סיבה קדומה שמביאה את שניהם, וא"כ אז כן יש סיבתיות ורק אנו לא יודעים לזהות מה היא (ואנו מזהים עכ"פ את הקורלציה)?
ופה יש שני אופציות: או שכוונתו שיש סיבה ורק אנו לא מזהים את הסיבה הנכונה (או רק קורלציה או סטטיסטיקה), וא"כ ק' לי שאין זה נכון שאיננו רואים את האמת, אל רק שאיננו רואים את האמת השלמה (שהרי גם אם הפיזיקה של ניוטון לא נכונה ברזולוציה של המיקרו שבה יש את הפיזיקה של איינשטיין, בכל זאת היא קיימת נכונה בעצמים גדולים) ונכון שאיננו רואים את הסיבה המושלמת אך בכל זאת אנו מזהים חלק ממנה, או שכוונתו שאין בכלל סיבות לדברים והכל קורה סתם?
3- אם כוונתו שאין סיבות לדברים, אז כיצד המדע מנבא? האם זה סתם תאוריות של נוחיות ולא של אמת? 
4- אני מבין שעל זה אמר קאנט שבאמת איננו רואים את הסיבתיות עצמה בנאומנה, אלא רק בפנומנה. ופה איני מבין, האם הכוונה שכל המדע בנוי רק בעולם האנושי (ותיאור הפיזיקה הינו רק תיאור של העולם איך שהוא מצטייר אצל הצופה), וא"כ ק' שאיך זה פועל (וא"א לענות כברקלי שבאמת אין נאומנה, היות ובפנומנה עצמו יש שני חלקים: את הנצפה הפיזיקלי בין אם קיים ובין אם לא, ואת התהליך האינואקטיבי הקורה אצל הצופה)? או כוונתו שאיננו יודעים לתאר כיצד באמת נראה הנאומנה, אך בכל זאת המדע בנוי על מה שפועל (שעכ"פ זה אמת חלקית)? 
5- האם מדברי יום יוצא שאין 'אמת' אלא רק תצפית נוחה, וא"כ ק' לי מה יצר כל? האם הוא יענה שבאמת אין סיבה ראשונית, וא"כ האם ניתן לומר שכל דבריו נכונים רק כלפי סיבה פיזיקלית או שזה היינו הך?
6- הנרי ברגסון הרחיב על כך שכל תאוריה מתחילה מאינטואיציה שיש למדען שאותה הוא מנסה להוכיח, וק' לי לפי יום כיצד זה פועל והרי זה רק אינטואיציה אפריורית אשר לא אומרת מאומה על המציאות (וא"ת שזה גופא הגיע מתצפית קדומה אז נופלת כל בעיית האינדוקציה שהרי האדם מזהה את חוק הטבע מתצפית ולא מתהליך אפריורי)?
7- שאלה על קאנט: לפי קאנט יוצא שאין גישה לנאומנה, וא"כ ק' לי מדוע לאפריורי יש מעמד של אמת, והרי זה תהליך אצל הפנומנה (ולא משנה אם זה שא"א להשיג את הנאומנה זה מעלה או חיסרון)?
האם כוונתו שאה"נ ומעמדו של האפריורי הינו רק אמת ביחס לפנומנה?
מצטער על האריכות, אני משער לעצמי שרוב השאלות מניחות הנחה שגויה פסציפית, וא"כ אשמח שהרב יזהה אותה (ואם לרב לא יהיה כוח לזה, אני יבין. ורק אשמח אם הרב יכתוב זאת ולא יענה לי סתם תשובה שאינה מישבת את ההנחות שלי).
תודב רבה!