יחודיות בהלכות יום טוב?

כוונתי בשני קשיים שעולים בזה, אחד, התוקף, ראשון אחד כתב שזה דאורייתא, אחר שזה דרבנן, אחרים כתבו שזה מסרן לחכמים, ואחרים ערבבו ביניהם. קושי שני שכמובן תלוי בראשון, הכללים, אלו מלאכות התירו שהראשונים תהו בזה טובא.
לדוגמ' בשבת, נראה שהרו הוא שמלאכה אסורה, והדיונים הם מה נכלל במלאכות. אבל מה הכלל ביו", מלאכת אוכל נפש? די ברור שלא רק. וגם, מה כלול במלאכת אוכל נפש.

אז מה השאלה?

שבע מלאכות הותרו ביום טוב לצורך אוכל נפש, ואלו הן: א) לישה, ב) אפיה ובישול, ג) שחיטה, ד) הפשטה, ה) הוצאה, ו) הבערה, ז) כיבוי. (וחכמים הגבילו את היתר הבערה וכיבוי)

ויש מלאכות שכל זמן שהן נעשות כדרך שרגילים לעשותן בבית – מותרות, וכאשר הן נעשות כדרך עשייתן לצורך מסחרי או לימים רבים – אסורות, והן: א) טוחן ב) בורר ג) מעמר

ויש מלאכות שמכינים בהן אוכל והן אסורות באופן מוחלט, ואלו הן: א) קוצר, ב) דש, (ובכלל זה מפרק וסוחט) ג) זורה, ד) צד.

*(איסורי חכמים שנקבעו כסייג למלאכות, לפעמים הותרו לצורך אוכל נפש)