ישוע יהדות ומשיחיות
לכבוד הרב מיכאל שלום רב,
באחת ההתכתבויות שלנו כתבת לי כי לא מומלץ להכנס לכנסיה כי בדו דת מלבם, גם לפי דעות שנצרות איננה עבודה זרה.
ואני תוהה וחרד אם באמת "בדו דת מלבם" או שמא היהודים המשיחיים, לפחות אלו מראשית הנצרות, אינם ההמשך האותנטי של היהדות.
בתורה בספר דברים כתוב שבהעדר משה יתן לנו ה' נביא שישים דבריו בפיו. הסימן לנבואה הוא ניסים. הדבר מלמד כי אלהים מניח מראש שאם שמעת על נס שנעשה בפרהסיה הדבר נחשב לחיוב לשמוע בקול הנביא. לא יתכן שהנביא ידרש לתת את ניסיו בפני כל אדם ואדם. הדבר דומה למה שכבוד הרב מזכיר רבות כי אם האל נתן תורה הוא לקח בחשבון שנפרשה בתושבע"פ. לא יתכן והאל הציב את הניסים כמורים על נביא אמת והשאיר עמימות לגבי בני אדם שלא נכחו בעת עשיית הנס. לא כתוב על ניסים שעשו ירמיהו וישעיהו וכל נביא ונביא בפני כל עם ישראל.
ובכן, מסופר על ישוע שעשה ניסים רבים חוזרים ונשנים בפני ציבורים גדולים, ולכן
(לכאורה?) מבחינה הלכתית, אנו מצווים להקשיב לו.
למעשה, מצב של קיום ללא נביא הוא כמעט סתירה להבטחה של משה לעם – מה נעשה ללא נביא? ועוד שנאמר – "קול גדול ולא יסף" ואם הפסיק קול ה' לפעם בנו, איך יוסיף?
ישוע ציווה לתלמידיו שלא לחסר אות מהתורה. הוא אמר שהוא בא למלאת ולא לחסר. הוא אמר שכל מה שיאמרו הפרושים יש לעשות כי על כיסא משה ישבו הפרושים. לכן הוא לא סתר את התורה.
רק שהוא אמר שלא לעשות כמעשה הפרושים. "כמעשיהם אל תעשו" ולא העיר לתלמידיו שקטפו מלילות ביום השבת ולא שאכלו ללא נטילת ידיים. אבל הרי כל הסיפורים הללו יכולים להתפרש בנקל כציווי לתלמידיו לדבוק ברוח הקודש שבהוראת שעה יכולה לנבאת כנגד ההלכה. רוח הקודש איננה דבר כה מרוחק בהכרח. בפרשות השבוע האחרונות קראנו על "חכמת לב" שעל ידה נבנה המקדש. זוהי רוח הקודש. אינטיאיציה פנימית להבנת הטוב והנכון. הרי האינטואיציה שלנו היא קול שה' נוטע בנפשנו ולכן היא ציווי ממנו. ישוע אומר שהשבת נתנה בשביל האדם ולא ההפך, ובכך הוא מחבר אותנו לאינטואיציה האנושית שבתוקפה יש להפר את ההלכה כהוראת שעה. לכן "כמעשיהם אל תעשו" – תעקבו אחר ההוראות אבל בדרככם, תוך הבנת המהות של ההוראה הפרושית.
גם אלדד ומידד התנבאו שלא מרוחו של משה, גם הם התנבאו ולא יספו, ומהם יצאה הבטחה שכל עם ה' יהיו נביאים. דעת ה' תהיה כמים לים מכסים. גם העבדים והשפחות. רוח הקודש לא כבולה להלכות תורת משה. היא מעליהם כהוראת שעה. הוראה מפעמת כל שעה ושעה. כל רגע ורגע.
זה גם יותר הגיוני שה' בקש מאתנו להקשיב לטבע שהוא טבע בנו. הרי הוא נותן התורה והוא יוצר האדם בצלמו. יותר הגיוני מאשר שהלכה שנתנה לפני אלפי שנים תהיה מורת דרך להווה, ללא השראת הרוח בכל רגע.
יש לזכור שבכל התנגדות לישוע על פי הלכות מאוחרות יהיה מן האבסורד כי הוא קדם למשנה ולתוספתא.
למעשה נראה שדמות מפתח בעיצוב המשנה, ר' עקיבא, שנקרא "אוצר בלום" בפי רבי כמתחיל של עיצוב המשנה, הוא בעיקר דמות שעוצבה מתוך סיפורים על ישוע. ישוע הוא שהציב את "ואהבת לרעך כמוך" ככלל הגדול בתורה אחרי "ואהבת את ה' אלהיך". ישוע אמר שלא לבטל קוץ מהתורה כפי שר' עקיבא דרש תגין, הוא שאמר שהולך בדרך המסורת והקדים את ר' עקיבא שהצטרך למדרש על משה שנכנס לבית מרשו ושמע "הלכה למשה מסיני", רבי עקיבא גם היה זה שדיבר על אלהים באנתרופומורפיות מוקצנת כבשיר השירים, ובכך גם הציב את האהבה במרכז הדת כמו ישוע, ר' עקיבא נקרא "בן יוסף" כמו שמו של אביו (החורג?) של ישוע להחשב משיח בן יוסף. הרי הוא ליווה את בר כוכבא. רבי עקיבא דרש לירוא מבשר ודם (תלמידי חכמים) כמאלהים. גם הוא מת בהצדקת הדין כישוע שמת מתוך ייעוד, וגם עליו מסופר שמת על כפרת חטאים כדמות הראשית בעשרת הרוגי מלכות.
ובעניין הגשמת האל בנצרות, הרי נראה שהיא ממשיכתו של התנ"ך שהתבטא בהגשמה. ברור שהנצרות הגזימה ממש כפי שהיו מקובלים יהודים שהגזימו. אני מדבר על הנוצרים הראשונים, היהודים המשיחיים שלא טענו שישוע הוא אלהים. ישוע הוא נביא ומשיח לפי התפיסה הזו ואיננו אלהים. ישוע אף פעם לא אמר שהוא אלהים ומקסימום הוא הושווה ללוגוס בבשורה על פי יוחנן. הרי ברור שגם ביהדות הרבנית קיים לוגוס שהוא מתווך אלוהי. במילים חז"ליות – השכינה.
למעשה, האם אין כל זאת מחייבנו לחקור אחר שורשינו היהודיים בברית החדשה? מבחינה מעשית, האם אין כאן קריאה לשמוע אל ישוע שקורא לנו להקשיב לרוח הקודש שמפעמת בנו מעבר למילה הכתובה – ממש כהוראת שעה של חכמת הלב שלנו כל רגע ורגע? האם איננו מחויבים להכין עצמנו לביאת משיח בחיזוק האמונה בישוע, כי – כפי שהחב"דניקים אומרים – אין מלך ללא עם?
אני באמת שואל כדי להבין, ואני מקווה שלא ישמע כאילו אני בא להתריס חלילה. אני מרגיש חובה כאדם לחקור אחר האמת, בטח אחר רצון האל, למרות שהתחנכתי כדתי ולמדתי בישיבות הסדר (רמת גן ופתח תקווה). אני לומד תורה ומעמיק וחפץ לקיים את ההלכה גם אם ישוע הוא המשיח ואני לא מאמין שנביא יכול להפר את התורה. אני לא בקשר עם מיסיון, ואף תמהה מאוד על יהודים משיחיים שמזלזלים בהלכה.
אשמח לשמוע את דעתך!
בתודה רבה על כל התשובות הנפלאות!
א' שלום.
הדיון נשמע לי קצת הזוי. על פי ההלכה ודאי אין חובה לשמוע לישוע או להיות יהודי משיחי. הרי מדיני נביא שגם אם הוא עושה נסים אין לשמוע לו לעקור מצוות. מעבר לזה, אני לא השתכנעתי שישוע עשה נסים. אם השתכנעת אז אולי עליך ללכת אחריו.
בסופו של דבר הוראותיו של ישוע, גם אם במקורן הן היו לשמור את התורה אינן הנצרות של היום ולא היהודים המשיחיים של היום. אצל אלו מדובר על "ברית חדשה". אם אתה רוצה להיות נוצרי קדום והשתכנעת שזה נכון ואתה גם מבין/יודע מה זה אומר – לך על זה.
מה עובר בראש של ישראלי נבון שגורם לו לרצות להתנצר ??
שי – למרות שאני מסכים עם המסקנה שלך, דבריך אינם טיעון.
לעצם הדברים של 'א', יש כמה נקודות שיש להעיר:
1. המשנה נוסחה כבר בתקופה היוונית הרבה לפני זמנו של ישו, למרות שנערכה והורחבה לאחר מכן. ראה על כך בספרות המחקר (יש לזה ראיות שונות ואכ"מ).
2. אכן התורה אומרת להקשיב לנביא אבל היא גם אומרת להקשיב לבית דין… אותו הבית דין שהוציא את ישו להורג בעוון כפירה הוא אותו בית הדין שעל פי התורה צריך להורג נביא שהדיח מעל אלוהי ישראל. אכן איננו יודעים לגמרי מה היתה הסיבה אך בגללה נהרג אבל זה מה שהוא פסק כך שהמצב בכלל לא פשוט שבמקרה כזה אמורים להקשיב לנביא ולא לבית הדין.
עכשיו, גם אם נגיד שאנחנו במצב ספק ושלא ברור מן התורה מה עושים במקרה של מחלוקת בית דין מול נביא יש להוסיף לכך 3 עובדות:
– הראיות על עצם קיומם של הניסים של ישו מפוקפקות ביותר. למעשה איננו יודעים עליו דבר והוא יכל להיות לא שונה מאי אילו 'באבות' החיים בארץ. כלומר לא רק שיש ספק האם יש להקשיב לנביא שבית הדין פסק עליו מיטה בכלל לא ברור האם אותו אדם בכלל ביצע ניסים.
– ידוע לנו כיום שלאחר פטירתו של ישו היו לו מעט מאוד תלמידים, רוב מאמיניו ישבו בפזורה הפאגנית שבגליל. זה מלמד אותנו שהעם הישב בציון לא כל כך התרשם מדבריו נבואתו ואמינותו. זה ואמנם לא ראיה חד משמעית, אך זה שאלו שחיו בתקופתו לא התרשמו מחליש מאוד את הטענה על עצם נביאותו שהרי אלו שהכירו אותו, כך נדמה, לא מאוד התרשמו מאוד מנבואותיו.
– יש לזכור שישו וניסיו דומים באופן מחשיד ביותר לכמה וכמה אלוהויות אחרות (למרות שלא זהות מוחלטת). אלוהויות שנולדות ב-25 לדצמבר בלידת בתולין עם כוכב המבשר על לידתן, היו להם 12 תלמידים, עשו ניסים על לחם ויין, הוצאו להורג וקמו לתחיה. אכן גם אצלינו יש דברים דומים למיתולוגיות אחרות, אך יש הבדל בין סיפור המבול שתוכל להגיד שכולם מתעדים את אותו האירוע לבין זה שמחזור חיו של מיסד הדת זהה למחוזר חייהם של אלילים אחרים ודוק.
העובדות הללו שבית הדין שקיבל את סמכות התורה פסק להורגו (ואז לא ברור כלל אם יש להקשיב לו לפי התורה), שאין לנו ראיות אמת שעשה ניסים (ואז לא ברור שהוא בכלל עומד בתנאי הנביא), שהעם בזמנו לא התרשם שהוא שליח השם ושהרבה מסיפורי הניסים אליו דומים באופן מחשיד ביותר לאלוהויות פאגניות אמור לדעתי לומר דרשני.
נ.ב. – 'המונותאיזם האתי', הקונספט שהעלה את חשיבתן של המצוות שבין אדם לחברו כדבר ראשון בחשיבות מיוחס במחקר לנביאים הרבה לפני זמנו של ישו ורבי עקיבא.
נ.ב2. אם אתה מפקפק באמינות התיאולוגית של הברית החדשה (שהרי לדבריך אתה אומר שהוא לכל היותר נביא ולא אל כמו שנטען בספרות המאוחרת שמה) אז לא ברור לי מדוע אתה מחפש לחקור את שורשיך שם… אתה יכול לסבור שהוא נביא אבל כל שאר הכתוב שם צריך להיות בחזקת אי אמינות לפי דבריך.
מיתה*
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer