יתוש טיטוסאי

שו"תקטגוריה: אמונהיתוש טיטוסאי
יתוש שאל לפני 2 שנים

למדתי עם בני את אגדות החורבן והגמ' מספרת על בריה קלה
 יש בעלמי יתוש ..
למה שמה בריה קלה ?
כי היא מכניסה ואינה מוציאה.
גיגלתי ולא מצאתי שהיתושים אוכלות ואינם מוציאות פסולת.
זה יתוש טיטוסאי מיוחד ?

נשתנו הטבעים ?
המדע טועה ?
או שוב חז"ל טעו ומטעים בידיעת המציאות ?

 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

אחת משלוש האפשרויות הללו, או אפשרות רביעית שלא בדקת טוב. או אפשרות חמישית שמדובר במשל כלשהו (ראה מאמרים שנדפסו בתחילת כרך א של עין יעקב על הדרך לקרוא אגדות חז"ל).

עם הארץ הגיב לפני 2 שנים

שמעתי בשיחה

בריה קלה שמכניסה ואינה מוציאה כלומר אין לה כח ההבדלה בין דבר לדבר בין אוכל לפסולת, וזהו חיבור שעומד לרעה לחבר בין רע לטוב. ולהבדיל בית המקדש הוא חיבור שעומד לטובה לחבר בין העולם לקב"ה בין החול לקודש. וטיטוס לחם בבית המקדש הזה למנוע את החיבור וע"פ חז"ל עשה את זה "לשמה" לא לשם ניצחון צבאי על ישראל. כלומר טיטוס פעל את ההפרדה בין החול לקודש. ועליו יבוא כח אי-ההפרדה בין השקר לאמת ויכנס במוחו ויטשטש אותו, ילך טיטוס וישתבש בדעתו שלא ידע להפריד בין דבר לדבר בין מציאות לדמיון ובין אמת לשקר שזהו עניין כל מטורפי העולם שדעתם נטרפת ומעורבבת ואינה מבדילה בין הוויה להזיה.

ואגב הניגוד לזה הוא בני ישראל במדבר שאכלו מן "לחם אבירים" לחם שנבלע באיברים ששם אין צורך להפריד בין אוכל לפסולת כי כולו אוכל משמיים מזוקק שבעתיים, ולכן גם הם היו בריות שהכניסו ולא הוציאו והם לא בריות קלות אלא אבירים. ולכן גם ראו על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, שזה אות להשגת האמת על מתכונתה בצורה הטהורה ביותר, להיפך בדיוק מטיטוס.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

הנה הצעה אחרת: היתוש מכניס ואינו מוציא, כלומר יכול לעכל הכל ולהוציא יקר מזולל. הוא אבי החסידות, שמאמינה בחילוץ ניצוצות מכל דבר כולל מבואות המטונפים, וטיטוס מסמל את המתנגדים שהופכים את הקודש לאמצעי להנאה (מהלימוד הליטווקי). לכן יבוא יתוש ויבלבל את טיטוס.
אם אתה רוצה, יש לי עוד עשר דרשות כאלה בגרוש. כתבתי לא פעם שאיני רואה טעם להתעסק בוורטים הללו.

עם הארץ הגיב לפני 2 שנים

לי יש אמונת חכמים ואני מאמין שהחכמים היו אנשים חכמים ונבונים ואמרו דברים שיש בהם התבוננות.

החכמים איפיינו את העמדה המהותית שטיטוס מייצג בתקיפתו את המקדש (חומרנות מוחלטת מתוך יהירות) ואיפיינו רכיב בעייתי בזה (העדר הפרדה בין קודש לחול, בין חומר לרוח, בין אמת לנרטיב, בין מציאות לדמיון) ואת התוצאות המהותיות בעניין (טירוף הדעת = איבוד ההבחנה בין אמת לשקר). וזה אכן מה שמסמל ה"יתוש" בכך שהוא אוכל אוכל ארצי רגיל שיש בו פסולת אבל הוא אינו יודע לזהות אותה ולפסול אותה. זה תיאור מדויק של טירוף הדעת (ערבוב הדעת) שאליו הסמל טיטוס הידרדר. וחז"ל רואים בזה תולדה של התקפה מהותית על המקדש.

אולי לרב מיכאל אברהם יש עוד עשר דרשות כאלה בגרוש (הדרשה שהוא הציע כאן באמת לא שווה יותר מגרוש, להבדיל מזאת שאני שמעתי והעברתי, שהמתבונן בה יראה בה מחשבה עמוקה ומרוכזת), ואולי למישהו יהיה עוד עשר פלפולים בגרוש באיזו סוגיא הלכתית בגמרא. ההתרחקות של הרב מיכאל אברהם מאגדות חז"ל נובעת כנראה מחוסר הערכה לחכמה שלהם. אנשים שמחזיקים את תורת ה' כמעט בטהרתה וקרובים למדי לנביאים שתפסו את המציאות בצורה נשגבת הם לא אנשים שיכולים לשבת בבית המדרש ולכתוב ולדון על שטויות חסרות משמעות. מה הפרשנות הסבירה אפשר להתווכח כל אחד לפי נטיית נשמתו.

Dor הגיב לפני 2 שנים

עם הארץ ,מה הקשר בין הערכת חכמים לבין פרשנויות רחוקות ומשונות בדבריהם ? מסתמא חכמים התכוונו לפשט הדברים כמות שהם בלי כל הוורטים למינהם עכשיו אתה רוצה להגיד רעיון אמיתי ולהלביש אותם על דברי חז״ל ״תפדל״ האם זה הרעיון שלך מחייב משהו והאם אתה יכול לטעון שזה צ’ה שחז״ל התכוונו ומתוך כך להסיק מסקנות וכו׳ ממש לא כי באותה מידה שאתה שאתה דרשת כך בדברי חז״ל אני יכול לדרוש והמסקנה שלי תהיה הפוכה לכן העיסוק בוורטים לא מוליד שום הבנה ותפיסה חדשה כי זה הכל בגדר ״פיטומי מילי בעלמא ״ אז ההשוואה שלך לנושאים הלכתיים ותלמודיים מגוחכת ואין לכך שום קשר לביזוי חכמי התלמוד אלא הביזוי הוא אך ורק לדורשי הוורטים שמתייחסים ברצינות חורטים כאילו נאמרו לסיני שמחתי לעזור לעם הארץ

עם הארץ הגיב לפני 2 שנים

מה הכוונה שהם התכוונו לפשט הדברים כמו שהם? טיטוס באמת חתך את הפרוכת ויצא דם מבצבץ? טיטוס באמת חשב שאולי במים הקב"ה יכול עליו אבל ביבשה טיטוס ינצח? ואביי מחזיק מסורת עתיקה שאותו יתוש בתוך המוח של טיטוס כשגדל וגדל "נקטינן פיו של נחושת וציפורניו של ברזל"?

אחת משלוש, או שחז"ל מדברים שטויות במיץ וטורחים להעביר מסורות בלי שום משמעות כדי שההמון הטיפש יהיה מרוצה ואז הם באופן כללי אנשים לא כל כך רציניים ושקולים (למה החזון איש לא דיבר שטויות כאלה? למה זה תופס נתח כל כך גדול מהגמרא?), או שהם מתכוונים לאיזה מסר פשטני או שהם מתכוונים למסר עמוק. ולדעתי יש גם מסר פשטני וגם מסר עמוק, תפוחי זהב במשכיות כסף.

מה שכתוב במפורש בחז"ל זה שטיטוס ביצע התקפה ייחודית על השם יתברך ועל המקדש, והעונש שלו היה שהשתגע לו המוח, וזה קרה על ידי יתוש, שאת היתוש חז"ל מאפיינים בדייקנות כ"בריה קלה שמכניסה ואינה מוציאה".

זה שיש כמה אפשרויות שונות להבין (בדיוק כמו שיש בכל סוגיא אחרת) לא אומר שום דבר ואין בזה שום בעיה. זה שהלבישו רעיון אמיתי מה רע בזה אם אתה מסביר סברא של חז"ל כמו הסברא מאי חזית דדמא דידך סומק טפי ויש לך הסבר שנראה לך נכון גם בפני עצמו אז מה קרה אז ההסבר הזה פחות טוב כי הוא רק הלבשה של רעיון קיים?

אם תשב ותלמד אגדה ברצינות אתה תראה שיש צורת חשיבה שמסתדרת בהרבה מקומות ויש צורת חשיבה שלא, ואפשר לבחון מה הסבר סביר ומה הסבר לא סביר. בדיוק כמו הלמדנות של ר' חיים שהתקבלה כי היא פשוט הפיצה אור על הדברים בצורה שיטתית. וכמו קבלת האר"י שהתקבלה כי היא פשוט הפיצה אור על הזוהר בצורה שיטתית. כך יש גם גישות לימוד לאגדה. והמשותף לכל הגישות הוא אמונה בחכמתם של חז"ל שהלבישו את דבריהם במשלים. וזה בהחלט מוליד תפיסות חדשות בדברים דקים.

Dor הגיב לפני 2 שנים

בהלכה הסמכות היא פורמלית ולכן יש עניין להתווכח למה חז״ל התכוונו כי יש לכך השלכות שההלכה נקבעת על פי מה שהם סברו ואמרו לכן ראוי לעסוק בשיטה הלמדנית של ר חיים וכו מה שאין כן בהגדה שזה תחום מחשבתי אם הרעיון בעינך נכון אז הוא נכון ואם הוא לא נכון אז הוא לא בלי שום קשר לשאלה האם זה מה שהתכוונו או לא
מסכים שיש אגדות שאי אפשר לפרש אותם דרך הפשט לכן נפרשן על כרחך דרך הדרש זה עדיין לא אומר שיש משמעות למה הם התכוונו שהרי אי אפשר ואין טעם להכריע מה שאין בהלכה ובסוגיות תלמודיות

עם הארץ הגיב לפני 2 שנים

אמנם באגדה אין סמכות אבל יש השלכות "רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם – למוד אגדה". לימוד אגדה אמנם אינו נוגע למעשה ולכן אין עליו סמכות אבל הוא כן בונה בלומד תפיסה כללית על הבריאה והבורא שהיא ספוגה מדברי חז"ל. בפועל זה מה שקורה מלימוד אגדה – שינוי אישיותי מקיף שמתווך דרך הקוגינציה (לימוד אגדה וקבלה מתוך יראת שמיים). וזה בניין שלם של אישיות מתוך מקור הקודש. וזה ערך בפני עצמו.

ומי שילמד ברצינות אגדה יראה שפתאום גם מה ש"נראה לו נכון" משתנה. בדיוק כמו שבהלכה מי שלומד הרבה הלכה מפתח חוש למדני של "מה נראה לו נכון" כפרשנות לדברי חז"ל ומה שמצד האמת מונח ביסוד דבריהם.

לגבי דבריך שאין טעם להכריע באגדה, במה זה שונה מהלכות לא מעשיות שהפוסקים הכריעו ומכריעים בהם למשל הלכות סנהדרין הרי זה מצחיק שהרמב"ם פוסק הלכות לסנהדרין אם תהיה סנהדרין היא תפסוק מה שהיא חושבת ולא מה שהרמב"ם חשב. אלא מה שזה חלק מהתורה והאמת ויש חשיבות לידיעת התורה ולהבנה שלה גם בלי קשר לשאלת המימוש המעשית. בדיוק ככה גם באגדה. ואם אתה חושב שאפשר להכניס כל מה שרוצים ולהלביש מה שרוצים אז לדעתי זה לא נכון. אולי בכל פרט נקודתי יש כמה אפשרויות אבל מכל גישה לאגדה (בית מדרש) צומחת פרשנות מקיפה.

אני סיימתי. אתה יכול להמשיך להשתבלל בתוך הקונכייה המצומצמת ולהגיד חה חה חה הכל שטויות חה חה חה, ואתה יכול להיכנס וללמוד ברצינות. כל שרלטן יגיד לך תלמד קודם ואז נראה, אבל זה באמת מה שנדרש.

Dor הגיב לפני 2 שנים

העמדה שלך היא עמדה קלאסית וידועה ובכל זאת יש החולקים אליה (בינהם הרב מיכי כמדומני)האם זה הופך אותו למבדה תלמידי חכמים וכו´ כמו שאתה תיארת? אני סבור שלא וגם הסברתי מדוע .על זה היה הויכוח כאן בלי להיכנס לשאלה איזה עמדה נכונה שיהיה קיץ פורה

בס"ד אב י"ב פ"ב

הצצה בויקיפדיה ערך 'טיטןס' מלמדת שטיטוס סבל עם שובו מניצחון על המרד מתפביך רדיפה שבו חשד 'בכל מי שזז' שהוא מתכוון להורגו ודיכא באכזריות את ה'בוגדים'. ב-79 נתמנה לקיסר נרגע מתסביך רדיפת הבוגדים, אך לקה במחלה שממנה מת שנתיים אחר כך בהיותו בן 42 בלבד.

ייתכן שה'יתוש' שניקר במוחו היה תסביך הרדיפה המעצים יותר ויותר את הפחד מפני נקמת אלקי היהודים על חילול מקדשו, מה שלא עשו הרומאים בשום מדינה נכבשת. וייתכן שהיתוש מתאר גידול שפשה בראשו והרס את בריאותו והביא למותו המיוסר.

לא רק במוחו של טיטוס שתל אלקי היהודים 'יתוש' מייסר, אלא במוחה של האימפריה כולה. גולי יהודה הביאו לכל מקום את אמונתם שהשפיעה על הרומים שהלכו והתקרבו ליהדות עד שסופרים רומים מתאוננים ש'אין בית ברומא שאין בו יהודי'. אף בן אחותו של הקיסר אדריאנוס התגייר.

כדי להינצל מה'יתוש היהודי' גזר אדריאנוס איסור על המילה שגרם לפרוץ מרד בר-כוכבא שדוכא באכזריות. ממשיכיו של אדריאנוס צמצמו את איסור המילה לגויים בלבד ובכך מנעו גיור. אך 'היתוש היהודי' – פיתח מוטאציה של 'יהדות ללא מילה וללא תרי"ג מצוות', שהשאיר את המונותאיזם וערכי אהבה מופשטים שכבשו בסערה את הקיסרות עד שכעבור כ-200 שנה היתה ה'מוטאציה' היהודית לדת השלטת של האימפריה.

בברכה, י' תושינסקי

עם הארץ הגיב לפני 2 שנים

דור, לא העמדה ביחס לאגדה הופכת מישהו למשהו אלא ניתוח מה שעומד בבסיס העמדה: דעה שחכמי ישראל, שקיבלו תורה מסיני במסורת, לא היו אנשים חכמים במיוחד, וחוץ מהלכות הם לא שקדו להעביר הלאה שום דבר נוסף. אתה יכול לספר שבבסיס העמדה הזאת עומד בסך הכל התרשמות עובדתית שלומדי אגדה סתם מלבישים מה שמתחשק להם. אני מספר אחרת.

דימוי לחשד מנקר הגיב לפני 2 שנים

'יתוש בראש' הוא גם מחזה צרפתי, שעלילתו מתחילה בחשד המנקר בראשה של אישה החושדת שבעלה אינו נאמן לה. זה בדיוק היה מצבו של טיטוס ה'מנצח' שנעשה רדוף חשדות וראה קושרים ובוגדים בכל סביבתו. לנצח ניצח, אך מנוחת הנפש ניטלה ממנו.

בברכה, יידל תושינקובסקי הלוי

השאר תגובה

Back to top button