כבוד הבריות

תודה רבה לרב על הדברים:
1 לגבי הרמב"ם לענ"ד הדברים כן מפורשים שהרי אמר :"ולמה נדחה בהשב אבדה מפני שהוא לאו של ממון" לכאורה תגיד יותר חזק כי הוא שב ואל תעשה ותכלול גם איסורים. וגם לגבי המשך דבריו הוא מדבר ספציפית על מי שיפסיד קורבן פסח לטובת טומאה למת מצוה ולא באופן כללי ,כפי שאולי ניתן להבין מהגמרא בכל מקרה של שב ואל תעשה
2 לגבי המנעד עד כמה מקלים ראיתי במקרופדיה שיש דעות שאפילו לאו נדחה בקום עשה:"וכתבו ראשונים ואחרונים שלדעת הירושלמי כבוד הבריות דוחה מצות לא תעשה של תורה אפילו בקום ועשה (האשכול [רצב"א] הלכות טומאת כהנים (עמ' 178), ופירוש ר"ש סיריליאו ופני משה ברכות ג סוף הלכה א, בדעת ירושלמי ברכות שם; רא"ש הלכות כלאי בגדים ו, בדעת ירושלמי כלאים שם; שאילת יעבץ ב קעח, ועוד).
ויש מן הראשונים שכתבו שאף לדעת הירושלמי אין כבוד הבריות דוחה מצות לא תעשה שמן התורה בקום ועשה (אור זרוע א הלכות כלאים רצט), וזה שהתירו לכהן להיטמא בטומאה של תורה לכבוד הרבים, לא בטומאה ודאי התירו, אלא בספק טומאה (פירוש מבעל ספר חרדים לירושלמי שם),
ואני רק שואל מה מקובל להלכה כרמב"ם, כפי הבנתי-שלא התיר עשה אפילו בשוא"ת או כדעות המקלות שדוחה אפילו לאו בקום עשה.בקיצור עד כמה מותחים את היריעה למעשה?תודה רבה לרב

1. ייתכן. יש ראיות לכאן ולכאן, שנדונות באחרונים הנ"ל. ובכל אופן, ככל שאני זוכר, טענתם היא שזו מחלוקת רמב"ם ורא"ש, ותוכל לבדוק עקביות.
2. אין לי מושג. אם אתה שואל לשיטת הרמב"ם איני מבין לאיזו תשובה אתה מצפה. אתה שואל מה האחרונים אמרו בשיטתו? בכל מקרה, זו סברתם שלהם ולא שלו. מעבר לזה, לא הבנתי א ת השאלה שהרי אתה עצמך אמרת שבדבריו רואים שזה דוחה רק איסור בשוא"ת.

אני שואל האם יש קו מסוים שהתקבל להלכה אצל פוסקי זמננו?משנ"ב,ערוך השולחן,הרב עובדיה,הרב אוירבך,החזו"א?

אין לי מושג. לשיטתך הרמב"ם סבור שלא דוחה לאו בשוא"ת ובטח שלא בקו"ע. ולגבי פוסקי זמננו, דומני שמקובל לחשוב שזה דוחה איסור בשוא"ת (לא יודע לומר האם עשה או גם לאו). אבל זה לא בהכרח קשור לרמב"ם דווקא.

מצאתי הגדרה מסוימת במשנ"ב
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן יג סעיף ג
אם נודע לו בשבת, כשהוא בכרמלית, שהטלית שעליו פסול, לא יסירנו מעליו עד שיגיע לביתו, ו דגדול כבוד הבריות. הגה: ז ואפילו טלית קטן (יא) שתחת בגדיו אין צריך לפשוט. וה"ה אם נפסק אחד (יב) מן [ח] הציציות ומתבייש לישב בלא טלית, (יג) דיוכל ללובשו בלא ברכה, (יד) מכח ח כבוד הבריות (ב"י בשם התשובה). ודוקא בשבת, (טז) דאסור לעשות ציציות, * אבל בחול כהאי גוונא, אסור.
משנה ברורה סימן יג ס"ק ט

(טו) ודוקא בשבת – פי' לפי שבשבת ליתא רק איסור דרבנן כנ"ל אבל בחול שהוא עובר על איסור תורה בכל שעה .. ואיסור תורה אפילו רק איסור דשב ואל תעשה כזה שהוא מונע א"ע ממצוה אין נדחה מפני כבוד הבריות אם לא בגנאי גדול ולכן אסור ללבוש הטלית גדול כשרואה שאין בו ציצית דלישב בלי טלית ס"ל לרמ"א דהוא רק בכלל גנאי קטן

לא רואה כאן שום הגדרה שתוכל ללמוד ממנה משהו קונקרטי, ובטח לא בשיטת הרמב"ם. ניכר מדבריו שלדעתו כבוד הבריות כן דוחה איסור לאו בשוא"ת, וכבר זה לא כרמב"ם לתפיסתך, אבל כפי שמקובל בפוסקים. אלא שאם מדובר בלאו דאורייתא הוא כותב שצריך גנאי גדול. מהו בדיוק גנאי גדול? לא יודע. זכור לי שהרב אשר וייס במנחת אשר דן בזה באריכות: https://minchasasher.com/he/shiur/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%95/

תודה רבה