כמה שאלות

א' שאל לפני 3 שנים

 שלו' וברכה לכב' מו"ר הרה"ג גדול שליט"א :  והעמידו תלמידים הרבה (אבות פ"א מ"א)  ,  בב"מ (צז, א) איתא, שתלמידיו של רבא אמרו לו: שאיל לן מר ]רבינו נשאל לנו למלאכתנו, ללמוד לנו תורה[. אקפיד, אמר להו, לאפקועי ממונאי קא בעיתו, אדרבה, אתון שאילתון לי, דאילו אנא מצי אישתמוטי לכו ממסכתא למסכתא, אתון לא מציתו לאישתמוטי, ע"כ. ופירש"י: שכשאני חפץ להתחיל במסכת אחרת וכו' אין אתם יכולין למחות בידי, עיי"ש. ויל"ע, מהא דמצינו בע"ז (יט, א): א"ר, אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ, שנאמר (תהלים א, ב) 'כי אם בתורת ה' חפצו', ע"כ. ופרש"י: ממקום שלבו חפץ, לא ישנה לו רבו אלא מסכת שהוא מבקש הימנו, שאם ישנה לו מסכת אחרת אין מתקיימת לפי שלבו על תאותו, ע"כ. מפורש שהרב אכן שאול לתלמיד שכן עליו ללמדו את אשר חפץ לבו של התלמיד.
ד"א  בל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וכו' )אבותפ"א מ"א( בעירובין )נד, ב( איתא: תנו רבנן, כיצד סדר משנה, משה למד מפי הגבורה, נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו. נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן, נסתלקו בניו, אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן וכו', נכנסו זקנים ושנה להם משה פירקן וכו'. וצ"ע, דהא במתניתין דהכא תנינן: 'משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים' וכו'. ואילו בגמ' ד'כיצד סדר המשנה' לא הוזכר יהושע כלל, אלא אהרן ובניו, הזקנים והעם. ומבואר בגמ' שמשה מסר לזקנים ולא יהושע. עוד יל"ע, דאיתא במגילה )כא, א(: תנו רבנן, מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד, משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב. והיינו דתנן: משמת רבן גמליאל בטל כבוד תורה, ע"כ. וצ"ע, מהאי סוגיא דעירובין )הנ"ל(: תנו רבנן, כיצד סדר משנה, משה למד מפי הגבורה, נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו. נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן, נסתלקו בניו, אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן. רבי יהודה אומר, לעולם אהרן לימין משה חוזר. נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן, נסתלקו זקנים, נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן. נמצאו ביד אהרן ארבעה, ביד בניו שלשה, וביד הזקנים שנים, וביד כל העם אחד, ע"כ. מפורש, שאף בימות  משה למדו תורה מיושב, וזה דלא כדברי הברייתא דמגילה. וכן יל"ע, בהא דפירש"י )שמות יז, ט(: 'בחר לנו', לי ולך, השוהו לו, מכאן אמרו יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. וכבוד חבירך כמורא רבך, מנין שנאמר )במדבר יב, יא( 'ויאמר אהרן אל משה בי אדני', והלא אהרן גדול מאחיו היה ועושה את חבירו כרבו, ע"כ. וצ"ע, הרי אהרן היה תלמידו של משה, שהרי משה לימדו את כל התורה כולה, שכן רק משהשמע מפי הגבורה ולאחר מכן לימד את אהרן ]כמבואר בעירובין )שם([. כיצד א"כ, למד רש"י מכך שאהרן עשה את משה כרבו, שכבוד חברך כמורא רבך, הלא אהרן באמת היה תלמידושל משה.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

1. לק"מ. הרב אינו שאול לתלמיד. ההנחייה לרב ללמד לתלמידו במקום שליבו חפץ היא הנחייה לרב כיצד ראוי לו לנהוג. אבל לתלמיד אין זכות לדרוש זאת ממנו (ההחלטה היא של הרב). כמו שיש עליי חובה לתת צדקה לעני אבל העני אינו יכול לדרוש זאת ממני (לתבוע אותי בבי"ד). לכן צדקה היא ביו"ד ולא בחו"מ, וכן דיני רב ותלמיד הם בהל' ת"ת וכבוד רבו ביו"ד.
2. לגבי סדר קבלת התורה אפשר שהתיאור בגמרא הוא על סדר הלימוד כשירד משה מסיני איך מסר לישראל את התורה. אבל המשנה באבות עוסקת בלימוד הקבוע מרב לתלמיד, וזה היה ממשה ליהושע.
3. אותו חילוק עצמו כמו בסעיף הקודם. הלימוד הרגיל היה מעומד, אבל במסירת התורה כשירד מההר היא הייתה במיושב. וצע"ק מה החילוק.  
4. ושוב חזינן אותו חילוק עצמו. משה לא היה רבו של אהרון אלא מסר לו את התורה כשירד מסיני. אבל בדרך הלימוד הקבועה משה לימד ליהושע. אמנם צע"ק שהרי משה היה רבן של כל ישראל (גדול הדור).
 

השאר תגובה

Back to top button