כמה שאלות
- מהו חיוב קביעת עיתים לתורה? פעם ביום או יותר? כמה זמן, דקה, שעה, שעתיים? צריך בזמן קבוע?
- מותר לגבר למלצר לנשים?
- מותר לנגן בגיטרה סתם (לא בשמחה של מצוה), אפילו שמרן כתב (סימן תקנ"א) שנהגו שלא?
- האם ניתן לטעון ש"מים אחרונים רשות". הואיל ולא נהגו לקיים זאת. (לפחות בעדות המזרח). [כך טוען הרב שרקי].
- האם הגות שהגה אדם יהודי נקראת "הגות יהודית", או שמא רק זו התואמת את המסורת היהודית?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1 Answers
1. אלו דברים שאין להם שיעור. הרף התחתון פרק בבוקר ופרק בערב, ואפילו ק"ש. אבל יש חיוב מעבר לדין לא לבטל תורה. חפש מאמר כאן באתר וגם שיעור: תלמוד תורה ומצוות תלמוד תורה.
2. למה לא?
3. נהגו שכן. תוכל לחפש ברשת את ההסברים.
4. שתי הדעות מופיעות בשו"ע. השאלה אם משהו רשות או לא אינה תלויה במנהג. גם אם חש שפוסקים שלא, אחרים יכולים לחשוב שזו חובה.
5. אין חיה כזאת הגות יהודית. ובטח שאופי ההגות לא נקבע לפי אמו של ההוגה. יש הגות נכונה (גם אם אמו של ההוגה הייתה גויה) ולא נכונה (גם אם הייתה יהודייה). ראה בספר השני של הטרילוגיה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
4. אז כיצד נדע אפ מים אחרונים חובה?
1. אם יוצאים ידי חובת "קביעת" עיתים לתורה אפילו בק"ש, אם כן מה התווסף ב"קביעת עיתים" לתורה, הרי מספיק לקרא ק"ש?
כיצד תדע מה ההלכה בכל מצב של מחלוקת? יש כאן שתי דעות. בפשטות השו"ע משמע שזו חובה (כי את הדעה שפוטרת הוא מביא בסתמא בסוף הסימן). כעת עשה עם זה מה שנראה לך.
זו קושיא על הגמרא שאומרת שבק"ש בוקר וערב סגי. הסברתי זאת במאמריי הנ"ל.
"שתי הדעות מופיעות בשו"ע. השאלה אם משהו רשות או לא אינה תלויה במנהג".
אז מה כן המדד, אם לא המנהג?
תלוי באופן שבו למדת את הסוגיא. אם לדעתך זו לא רשות אז לא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer