כפיית ערכים
שלום לרב.
כידוע הערכים האובייקטיבים כפי שדיברנו רבות בזה מחולקים לשלוש מושכלות מפורסמות ומצוות דתיות אומנם ערכים שבין אדם לחברו נהוג לכפות אבל ערכים שאינם כאילו נתונים לרשותו של האדם ויש לשאול:
האם הכפייה הזאת אך ורק פרקטית? כלומר אין לכפות שום ערך מוסרי על אף אדם אבל כיוון שהוא משבש ופוגע בסדר החיים התקין הרי אנו כופים עליו.
אם זאת התשובה אז מדינות אמורות להיתערב בזוועות המתרחשות מעבר לשליטתה? או כל אזור אמור לדאוג רק לעצמו כי זה רק עניין פרקטי?
אם יש כן כפיית ערכים הרי מחובתינו לדאוג שהאדם יקיים את כל הערכים לפי הסדר האובייקטיבי הנכון של המציאות וניתן לכפות עליו גם ערכים פרטיים ומצוות דתיות.
מה אתה אומר?
קשה למצות את השאלה הרחבה הזאת כאן. אכתוב ראשי פרקים.
אין שום הבדל בין סוגי הערכים השונים לעניין כפייה. עקרונית בהחלט יש עניין לכפות על כולם כדי שיעשה את הראוי והנכון. מאידך, יש בעייתיות בעצם הכפייה (בגלל ערך האוטונומיה) וכמובן גם לא תמיד ביצוע מתוך כפייה יש לו בכלל ערך (ואז אין תועלת בכפייה). לכן התפתחו כללי כפייה כדי לאזן בין שני הקטבים. כך למשל כשהמעשה פוגע באחרים יש יותר היתר לכפות, אבל גם אז לא תמיד עושים זאת (תלוי במידתיות של הפגיעה בנכפה מול הפגיעה שלו האחר). בנוסף, אדם שלא שקל ברצינות ולא גיבש עמדה בצורה ראויה יותר ראוי לכפות עליו. אדם שמזיד ועושה כן מחמת יצרו הרע ראוי יותר לכפות עליו. וכו' וכו'.
הבעיה שאין ודאות,כמו שהרב בעצמו אומר.ולכן מה ההצדקה לכפות על מישהו שסבור אחרת?נניח שאתה סבור שכל התרחיש של בריאת העולם ונתינת התורה בסיני וכו היא בסבירות תשעים אחוז,ויבוא מאן דהוא שיטען שהסבירות שמדובר באגדות עם הוא תשעים וחמש אחוז.מניין תשאב את הצידוק לכפות עליו ? איך בכלל מכמתים ודאות כשיש התנגשות ודאויות?
חוסר הוודאות גם הוא שיקול משמעותי. ועדיין כל אחד כופה בנסיבות מסוימות למרות אי הוודאות. גם אותה יש לשקלל. כפי שהסברתי במאמרי, השיקול העקרוני נגד כפייה אינו חוסר הוודאות אלא ערך האוטונומיה. ראה כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%AA/
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer