כשרות לבוא בקהל – אסורה על הבעל והבועל
שלום הרב,
אשה נשואה נפסק עליה כי היא אסורה על הבעל והבועל. לאחר מכן היא התגרשה מהבעל. לאחר מכן נולד ילד לה ולבועל. מה כשרותו של הנולד לבוא בקהל?
מה פירוש לאחר מכן? אם זה מהבעילה האסורה המקורית הילד ממזר. כוונתך לשאול מה דינו של ילד שנולד מביאה של הבועל שנעשתה אחרי הגירושין מהבעל? כאן יש רק איסור לאו, ולהלכה אנו פוסקים (לא כר"ע) שהנולד מחייבי לאוין אינו ממזר. ניתן לראות דיון כאן בהתחלה: http://asif.co.il/?wpfb_dl=1296
לגבי ההיתר של הבת לכהן יש לדון (האישה עצמה ודאי אסורה על כהן כדין זונה), ובפשטות נראה שהבת שנולדה מותרת לכהן שהרי זונה אינו ייחוס ולא עובר לבנות. אבל בזה לא עיינתי כעת.
כל זה כשידוע בבירור שהיתה זנות. אם היא נאסרה מחמת ספק זנות המצב מסובך וכמובן קל יותר.
תודה על המענה, אכן כפי שכתבת – הכוונה היא לולד שנולד מביאה של הבועל שנעשתה אחרי הגירושין מהבעל.
האם פסיקת בית הדין שהאשה אסורה על הבעל והבועל היא דקלרטיבית (מודיעה על האיסור, אך האיסור קיים מרגע הביאה האסורה עם הבועל) או אינסטנציונית (יוצרת את האיסור, כיוון שהאיסור לא היה קיים מלפני פסק הדין) ביחס ל:
1. האיסור להיות עם הבעל והבועל?
2. ייחוסו של ולד שנולד מביאה של הבועל שנעשתה אחרי הגירושין מהבעל (לדעה שיש פגם בייחוס)?
למיטב שיפוטי הפסיקה היא דקלרטיבית בלבד. האיסור קיים גם בלעדיה. כמובן שבלי פסיקה של ביה"ד הוולד וכל מי שרוצה להינשא לו לא חייב להאמין לאם או לבועל. אבל האיסור כשלעצמו קיים. אבל כפי שכתבתי דומני שלייחוסו של הוולד אין השלכה. בוודאי לא לגבי ישראל ונדמה לי שגם לא לגבי כהן. אם השאלה היא הלכה למעשה ולא לעיון בלבד, זה דורש עוד בדיקה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer