לגבי 'מדאיזם לתאיזם'
אני כעת במהלך קריאת המחברת החמישית שהעלת באתר ואני תוהה לגבי ההסבר שאדם שראה התגלות אלוקית הוא כלפינו כמו אדם פיקח לעומת זה העיוור. משום שלגבי חוש הראיה של בן אדם זוהי עובדה הידועה לכולנו ולא ניתן לערער עליה וגם העיוור יאלץ להודות שלאחר יש חושים מחודדים שלו פשוט אין. מה שאין כן במקרה של מתן תורה על זה בדיוק התהייה האם הייתה התגלות ובעצם האם קיימת כזו מציאות של התגלות. ולכן השאלה היא לא רק האם הם "ראו" התגלות אלא האם ישנה "ראיה" כזו של התגלות. נמצא שלא רק שאנו סומכים עליהם שיש תמונה באמצע ג'ונגל אלא אנו סומכים עליהם שישנה את האפשרות לצפות בתמונה – דהיינו בנמשל – התגלות משמים. ויתירה מכך, הם בעצמם לא ידעו שקיימת כזו אופציה של צפייה בהתגלות של אלוקים!! והם בעצמם היו עיורים בעברם. תחשוב על אותו עיוור שמעולם לא אכל או טעם זיתים ואומרים לו שאכילת זיתים זוהי 'ראיה' במידה ולא היה לו יותר מדי מידע מוקדם באשר להגדרת ראיה של בני אדם יש חשש שיאמין לזה. לבני ישראל ההתגלות הזו הייתה עניין שלא היה להם שום מידע או מושג מוקדם כלפיו ולכן גם להם בעצמם לא הייתה היכולת לשפוט האם המראות שראו הם התגלות. במיוחד בהתחשב בעובדה שבתרבות העולם הפרמיטיבית לפני אלפי שנים טרום עידן המדע והמחקרים לאנשים הייתה נטייה רבה יותר להאמין בניסים גלויים וברבנים שעפו באוויר כשהם על גבי כרכרה… ובכלל בכל שילוב בלתי הגיוני של העולם הרוחני-שמיימי והעולם הזה, הגשמי. מה גם שאנשים רבים היום מאמינים בכך שהם צפו ברוח מהלכת בחדר וטוענים שהייתה להם התגלות עם נפטר ואנו נוטים לפקפק בכך. אז מדוע שלא נפקפק בזו של עם ישראל. סליחה על האריכות אולם זו הניסוח הכי מתומצת שהצלחתי לכתוב.
כשמדען רואה התנהגות של חלקיק אלמנטרי במאיץ חלקיקים, אף אדם אחר מלבדו לא יכול לראות ולהבין זאת. ועדיין ההנחה היא שאם הוא ראה זה נכון (למרות שלכולנו לא ברור האם יש מציאות של בוזון היגס). אם אנשים אחרים היו במעמד הר סיני ועולים למעלת נבואה אז גם הם היו חווים את אותו דבר. בעיניי שני המקרים אנלוגיים לגמרי ברמה העקרונית. מידת הוודאות בכל אחד מהם היא עניין להערכות וסבירויות (וכמובן לא חייבת להיות זהה), אבל העיקרון דומה בשני המקרים.
כמובן אפשר לפקפק בכל, ולא מדובר בהוכחות וודאיות. זו שאלה של סבירויות.
השוני הוא בזה שאדם שהיה בהר סיני לא מדד זאת בכלים מדעים ומחקריים ויתירה מזאת מישהו הציג בפניו את הדברים (משה או האלוקים) כך שניתן לתהות מי באמת הייתה הדמות שהציגה זאת בפניו והאם היא אינטרסנטית או לא. מה שאין כן מדען שערך את הבדיקה לעצמו בצורה אובייקטיבית ואין נטייה לומר ששיקר. ושוב אביא לכאן את הראייה מכך שאנשים בדורנו למרות אין ספור ראיות מנגד נוטים להאמין שראו רוח רפאים אז על אחת כמה וכמה בדור הקודם שלא היו טענות מדעיות ניתן היה לשקר ולהציג מצגות שווא. שזהו דרך אגב הבדל נוסף בין מחקר במאיץ חלקיקים ששם אין כל כך את האופציה של מצג שווא אולם בהר סיני היה פשוט אפשר לערוך קסמים ולעשות קולות ע"מ שיאמינו כך שנראה שיש הבדלים ניכרים בין הדוגמאות.
אז חזרנו לטענות הקסמים. אין לי מה לומר על זה.
אם אין לך מה לומר זה לא קצת שומט את הקרקע מתחת לכל הביסוס לראיות ממתן תורה? ברגע שיש אופציה כל כך פשוטה להסביר את ההתגלות ולומר שלא היה חיבור גשמי-רוחני חסר תקדימי שטרם נצפה קודם לכן האם זה רומס כל ראיה כלשהי.
אין לי מה לומר על זה בגלל שזו שטות. אין לי מה לומר למי שיטען שכעת אני לא כותב אלא זו רק אשליה או קסם שגורם לי לחשוב שאני כן כותב.
אחיזת עיניים מתקשרת בעיקר לראיה בעיניים… (זה די ברור לא?)
אשליות קיימות בכל החושים.
אדם שהשתתף במופע קסמים יכול לטעון שראה אדם מתחלק לשתיים למרות שזוהי לא העובדה אלא בסך הכל הפרשנות וההתרשמות שלו. אדם במופע קסמים לא יכול לטעון שהרגיש וחש שהוא אוכל למרות שהוא לא אכל
לא נכון. כאמור, יש אשליות בכל החושים. בד"כ מדגימים זאת דרך הראייה, אבל חבר אלקטרודות לאיזור במוח וקבל אשליות כרצונך בכל תחום. דומני שמיצינו עד דק את הנושא הזה. אין לי משהו מאד אינטליגנטי לומר עליו (וגם לא צריך לדעתי).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer