ליבוביץ
שמעתי מהרב בהסבירו את נזיפותיו המוסריות של ליבוביץ, על אף שסובר שמוסר זהו קטגוריה אתאיסטית אבל אנו מחויבים לה. אך זכורני שראיתי מספר פעמים שליבוביץ אמר שיש רק ערך עליון אחד וכל השאר הוא צורך. כאמרתו הידועה שהומניסט אמיתי, הרי הוא בהכרח גם: קוסמופוליט, אנרכיסט, פציפיסט ואתאיסט.
אכן קשיא. ייתכן שהנזיפות נבעו ממחויבות דתית לצו המוסר, ולא ממחויבות הומניסטית. ואולי הוא ראה את עצמו כהומניסט וגם דתי (שני דינים).
לא הבנתי. הוא אמר שמוסר זהו קטגוריה אתאיסטית ,אז איזה מחויבות דתית. במה היא אתאיסטית.
ולא יכל לראות עצמו כהומניסט, מפני שכפי שציטטתי הוא טען שהומניסט בהכרח אתאיסט("שיחות על אמונה ופילוסופיה", אביעזר רביצקי משוחח עם ליבוביץ, האוניברסיטה המשודרת 1992, פרק 4.מובא בויקיפדיה)
הומניזם אינו מוגדר דרך מה שאתה עושה אלא דרך למה אתה עושה זאת.
ניתן לעשות את אותם מעשים מסיבה הומניסטית, וזה מה שקרוי מוטיבציה מוסרית. זה יכול להיעשות רק על ידי אתיאיסטים. אבל את אותם מעשים ניתן לעשות בגלל "ועשית הישר והטוב", וזו מוטיבציה דתית (ולא הומניסטית).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer