ליברלים ושמרנים באקדמיה
בהמשך להודעה שהרב שלח לי:
שווה קריאה:
אמנם במקור זה פורסם באתר "הידברות" שדוגל באי הידברות מוחלטת ובד"כ לא מציג יושר או אינטליגנציה מרשימים, אבל בהחלט יש בזה משהו (אף שכמובן לוגית אפשר לטעון ששמרן=טיפש).
"אנחנו הליברלים מאמינים בפלורליזם וגיוון, ורוצים שנשים, שחורים, היספנים ומוסלמים ישבו איתנו לשולחן – כל עוד שהם אינם שמרנים"." אנחנו בסדר גמור עם אנשים שלא נראים כמונו – כל עוד הם חושבים כמונו".
תמיד משעשע לקרוא אנשים בדלנים שמתרחקים מכל מה שלא כמוהם, שלא מפריע להם לדרוש שוויון ממי שכן דוגל בשוויון.
חוץ מזה שבדרך כלל אנשים דתיים\רפובליקנים\שמרנים שבאמת מוכנים לעמוד מאחורי העמדות שלהם, לא עומדים בסטנדרטים אקדמיים מקובלים.
אתה מיתמם. אין ספק שיש אפליה בוטה כלפי שמרנים ולא יעזרו להם היכולות. מעצם היותם שמרנים הם מפגרים ולא ייתכן שיהיו מוכשרים.
לגבי אתר הידברות הערתי בעצמי. ובכל זאת יש שני הבדלים: 1. האקדמיה מצהירה על פתיחות והם לא. 2. האקדמיה היא מוסדות ממלכתיים שצריכים להיות שוויוניים והחברה החרדית או ארגון הידברות לא.
——————————————————————————————
שואל:
אני לא מיתמם. אנשים שמרנים מוכנים להטיל ספק במתודה המדעית יותר מאשר לא-שמרנים, מעצם הגדרתם כשמרנים.
(1) האקדמיה לא מצהירה על פתיחות; האקדמיה מצהירה שמי שמוכן לחקור בסטנדרט האקדמי ולכבד ערכים דמוקרטיים שהיא החליטה עליהם – יזכה להזדמנות שווה. (2) מוסד ממלכתי לא צריך להיות שוויוני כשמדובר באפליה על בסיס ענייני.
למשל לגבי הפרדה מגדרית – לדעתי טוב מאוד שהאוניברסיטה העברית החליטה לא לאפשר קמפוס נפרד. העקרונות שמקובלים בעולם המערבי, ובייחוד האקדמי, לא מאפשרים הפרדה מגדרית, ומי שרוצה להתבשם מהאקדמיה צריך לקבל את הכללים שלה.
——————————————————————————————
הרב:
שמרנות היא השקפה שיש לה ביטויים שונים, פוליטיים, משפטיים ואחרים. אין לזה ולו בדל קשר למתודה המדעית (אלא בתעמולה הליברלית שהיא נשוא הדיון כאן). להיפך, דווקא חוגים ליברליים, בעיקר אלו שמרכיבים נתחים נרחבים ממדעי הרוח והחברה, עזבו מזמן את המתודה המדעית והסטנדרטים האקדמיים, ובוודאי את הערכים הדמוקרטיים. הכל אצלם אג'נדה, הא ותו לא. מגוחך שדווקא אלו מחרימים שמרנים על רקע כזה.
(1) האקדמיה בהחלט מצהירה על פתיחות תחת כל עץ רענן. החופש האקדמי הוא יסוד מקודש מאבני היסוד שלה. כל מראית עין של פגיעה בחופש האקדמי (מצד אחד בלבד כמובן) זוכה לצווחות היסטריות בשם הפתיחות והחופש האקדמי. לגבי הסטנדרט של המחקר וערכים, ראה הערתי הקודמת.
(2) על הענייניות של הבסיס, ראה הערתי הראשונה.
גם לגבי קמפוס נפרד אני לא מסכים. זה לא נוגע לשום ערך אקדמי בשום צורה. אתה מדבר על אלו שרוצים "להתבשם מהאקדמיה", ועולה מכאן הנחה סמויה כאילו היא שייכת למישהו שמעניק מחסדיו לאחרים, ואכן האקדמיה נוהגת כאילו היא רכוש פרטי של חוגים מסויימים.
מדעי החברה מאמינים כי הם צריכים לשרת את המדינה החילונית בדיוק כמו שבעבר האוניברסיטה שירתה את הממסד הדתי הנוצרי שיצר אותה.
חופש המחשבה איננו קשור לאקדמיה. במדעי הטבע קיים חופש מחשבה ומחקר כי המגזר הפרטי מאיים לחשוף את ערוותם באופן ניסויי. במדעי הרוח קיים סוג של חופש מחקר בעיקר בגלל שלאף אחד לא אכפת. במדעי החברה אין ממש חופש מחקר.
אולם מי שתולה את חופש המחקר באוניברסיטאות עושה לעצמו שירות דוב. הנאורות קודמה על ידי אנשים שלא היו אקדמאים באיזושהי מסגרת. כפי שמעיר ליאו שטראוס הפילוסופיה הייתה בעבר עניין פרטי. ולכן צריך להפסיק להתבכיין ולהתחיל לעבוד.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer