לימוד הגותו של ישעיהו ליבוביץ'

טוב, האמת שהוזהרתי על ידי אנ"ש להתרחק ממך ולבקש שירחיקו "אפיקורוס עוכר ישראל" שכמותך מאוניברסיטת בר אילן, התקשרתי מפוחד לרב שלמה אבינר (למה הוא יותר מוסמך ממך, שאלה טובה…) והוא אמר לי שמכתירים אותך אפיקורוס כי אתה לא שייך לאף מגזר ו"הוא מאוד אוהב דיוק"…
אז הפחדן הדתי (דהיינו האפיקורוס הנסתר שבי) נרגע. אין מה לעשות יש דתיים שמפחדים להתעסק בשאלות היסוד של הדת… אולי כדאי ללכת לפסיכותרפיה בשביל לטפל בזה… ?
אגב, בספר התיאולוגיה של הרב הנושא הזה מטופל ?
אף פעם לא הבנתי מה זה "אפיקורוס", הרי גם הרמב"ם נחשב לאפיקורוס בימיו, כי לא האמין שיש לאל גוף… ובימינו הוא גדול המאמינים, אז מי הוא מכתיר האפיקורסים ועל סמך מה ?

לא יודע. נדמה לי שבהגדרה המקובלת אפיקורוס הוא מי שחושב אחרת ממני ואין לי תשובה לטענותיו. לכן אני משתמש בתיוגים במקום להתייחס עניינית.
אני שמח לשמוע את דברי הרב אבינר, ואני חייב לומר שכבר לא פעם נהניתי ממה שהוא אומר כי זה לא צפוי מראש. הוא מתייחס עניינית לדברים ולא מהבטן, גם אם יש בינינו לא מעט אי הסכמות, אני מאד מעריך אנשים שמתייחסים עניינית לטיעונים ולטוענים.

(אם כבר אספר שמהרב אבינר שמעתי עליך שבחים שאתה תלמיד חכם עצום וכו')

רוני מירון במאמר “פנמונולוגיה של אדם מאמין” בקובץ “על האמונה” מצביעה על בעייתיות מסוימת בדרישות של לייבוביץ. מחד לייבוביץ’ תובע הפרדה בין הטרנסצדנטיות של האל לבין העולם האימננטי מצד שני עשיית מצוות לשמה קושרת בין האדם לבין האל. כתוצאה מכך שתי התביעות מוציאות זו את זו באופן שמונע מהן להתקיים ביחד ולכן הופכות את שיטתו של ליבוביץ’ לבלתי אפשרית (אני מציע לעיין במאמר כי ההצגה פה שטחית ולא ממצה).
אני זוכר שהיתה לי הבנה כזו במעומעם כבר בשלב מוקדם באופן שגרם לי להתרחק מעמדתו של לייבוביץ’.

דרך אגב, הרב במוצהר לא מחזיק בעמדתו של לייבוביץ’ שהרי הוא גורס שהמצוות הן צורך גבוה בניגוד לתביעה הראשונה של לייבוביץ’.

לייבוביץ עצמו הצביע על סתירות במשנתו, ואמר שאינו מוטרד מכך – "היקום מלא בסתירות"

אלו שטויות. אם יש לו משנה מלאה סתירות ניתן לגזור ממנה כל מסקנה. לשון אחר: היא לא אומרת מאומה. ולא, היקום לא מלא סתירות.