לימוד מתמטיקה לשמה

שלום הרב,
אני יודע שאני רוצה לעסוק כדבר העיקרי בתורה\הלכה ובפילוסופיה. אמנם, עדיין יש לי הוה אמינא ללכת ללמוד תואר במתמטיקה (לצד פילוסופיה), על אף שזו השקעת זמן ומאמץ גדולה, ואין לי תוכנית לעבוד בתחום. השיקולים הם בערך אלו:
א. לימוד לשמה, כלומר זה משהו שנראה לי שיש ערך לדעת אותו בפני עצמו. זה גם מעניין אותי.
ב. ערך אינסטרומנטלי של להכיר צורות חשיבה מאד יצירתיות ומעניינות שלא ממש מוצאים בתחומים אחרים, שיכולות אולי להשפיע על לימוד תורה\פילוסופיה\כל דבר אחר.
ג. זה פותח גישה לעיסוק בכל העולם של נושאים ריאליים (סטטיסטיקה, לוגיקה, הסתברות, אולי פיזיקה) שאולי יעניינו אותי בהקשרים מסויימים, גם אם לא כעיסוק מרכזי.
מעבר לזה, אציין שיש לי חשד שהרבה מהרצון ללמוד מתמטיקה נובע מסברא (שהרב בעצמו מזכיר מדי פעם) שאנשים חכמים באמת לומדים מתמטיקה\פיזיקה, ולא מסתפקים בפילוסופיה או אפילו בעיון תלמודי.
למעשה, בתוך תוכי אני קצת מפקפק בשיקולים שהעליתי, רגע הם נראים לי הגיוניים ורגע נראה לי שהם לא רציניים וסתם נובעים מהסיבה הפסיכולוגית שהבאתי לעיל או משהו בסגנון. לדעת הרב, האם השיקולים שהעליתי לעיל הם שיקולים אמיתיים וצריך להיות להם משקל, או שהם סתם קשקוש, בזבוז זמן שיגרום לי במשך 3-4 שנים שיהיה לי הרבה פחות זמן ללמוד תורה?