לימוד תורה דאורייתא בהלכות דרבנן
שלום וברכה.
ידוע שלמצוות דאורייתא יש מעמד שונה משל מצוות דרבנן, ויש בזה אריכות גדולה.
השאלה שלי היא האם יש גם מעמד שונה ללימוד מצוות דאורייתא כלפי מצוות דרבנן. האם כשאדם לומד הלכות בישול בשבת הוא לומד תורה מדאורייתא, וכשוא לומד הלכות עירובין הוא לומד תורה מדרבנן.
אם נאמר כך, האם יש נפקותא בדבר?
אם לא, מה ההסבר והטעם?
האם דנו בשאלה הזו בחיבורים שונים?
תודה רבה
שאלה טובה מאד. אכן כמה פעמים הוטרדתי משאלה זו בעבר. מקובל שהכל לימוד תורה, אבל לענ"ד עיקר לימוד תורה הוא הלכות דאורייתא. השאר יונק מ"לא תסור", אבל זה בעיקר ביחס לחובת הציות וקשה להבין מדוע זה נהיה תורה במהות. אולי יש לקשור זאת לחלוקתו של בעל נפש החיים בשער ד בין דבר ה' (אגדה) לרצון ה' (הלכה). ייתכן שהלכות דרבנן נקראות דבר ה' ולא ממש רצון ה'. ואולי זה דווקא רצון ה' כי סו"ס הוא רוצה שנקיים את הוראות חכמים, וזה גופא מה שהופך זאת לתורה.
לא יודע אם דנו בזה (אני מניח שכן). שצ"ל (אחד הגולשים כאן) ודאי יוכל לסייע לנו כאן.
זכורני בבירור שבאחד העלונים של הרב שטיינמן ז"ל כתבו בשמו שהלומד דיני דרבנן אינו מקיים מצוות לימוד תורה מן התורה.
קשה להבין אם הדרבננים כלולים במערכת ההלכות ע"פ התורה (סמכות חכמים יונקת מהתורה שבכתב) מדוע שלא יהיה ת"ת מלא?
זה לא כלול בתורה אלא בהלכה (=מה שצריך לעשות). כמו חוקי מדינה שמיייבין בגלל דינא דמלכותא אבל לימודם אינו לימוד תורה. וכעין זה אם יידור אדן כמה נדרים הם יחייבו אותו מכוח "לא יחל דברו" אבל לימוד תוכנם אינו לימוד תורה
שצ"ל, היכן אתה?
ולרבנו – אם אמנם יש הבדל ברמת המחויבות בין לימוד תורה דאורייתא לדרבנן, האם כשאדם עומד בפני דילמה מה ללמוד, האם עליו לקחת שאלה זו במניין השיקולים?
נניח שאני מתלבט לאיזה כולל להיכנס, האם להעדיף לבחור בכולל שלומד דיני דאורייתא?
שלום לרב,
אשמח למענה על השאלה הקודמת, והערה נוספת:
אני רואה שהלכת רחוק ממני. אני הצעתי בשאלתי שלימוד הלכות מדרבנן הוא "לימוד תורה מדרבנן", ואילו מדבריך אני מסיק שאין בזה בכלל לימוד תורה כלשהוא.
א': מדוע לא נאמר שיש בזה לכה"פ מצוות לימוד תורה מדרבנן, כמו שחז"ל הרחיבו מצוות אחרות (למשל, מדאורייתא רק בגד צמר חייב בציצית, ומדרבנן גם שאר מינים), כך נאמר שמדאורייתא רק הלכות דאוריתא הן "תורה", ומדרבנן גם הלכות דרבנן.
ב': אם אמנם אין בזה מצוות לימוד התורה, האם מי שבירך ברכות התורה ובמשך כל היום לא למד שום הלכות דאורייתא, האם ברכתו לבטלה?
עניתי ולא יודע לאן זה נעלם. נראה לי פשוט שעדיף ללמוד הלכות דאורייתא, וזאת גם בלי קשר למצוות תלמוד תורה. לימוד הוא הבנת רצון ה', וזה מתקיים בהלכות דאורייתא.
היכן ראית בדבריי שאין בזה לימוד תורה בכלל? אפשר שיש בזה לימוד תורה מדרבנן, וזה אפילו סביר (אם כי לא הכרחי). ואולי אף לימוד תורה דאורייתא יש כאן. אבל במהות ברור שעדיף ללמוד את רצון ה'.
בס"ד עש" כלה פ"ב
ישתשובה באתר 'דין' בשאלה עם ללימוד נךכות דרבנן מהווה לימוד תורה דאורייתא. כן יש דיון בזה ב'פורום אוצר החכמה'.
בברכה, אליסף גרשון ברוצקי בר-צוק
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer