לימוד תורה
במציאות, כשאתה לומד תשובה הלכתית שאינה נכונה אתה לומד אותה וחושב עליה ובוחן אותה ואז מגיע למסקנה שאינה נכונה. הלימוד הזה עצמו הוא כן נכון והוא תורה.
מעבר לזה, בד"כ בכל דעה הלכתית יש אמת, אלא שיש סברות נגדיות שמחמתן אתה דוחה אותה להלכה. בבחינת קנ טעמים לטהר ולטמא את השרץ, שכפי שככתב מהר"ל כולם נכונים. רק בשורה התחתונה יש ויכוח מי מהם שוקל יותר. לכן כשאתה לומד את כל ש' הטעמים לכל הכיוונים למדת דבר נכון. משל לדבר, יש טעם לאכול שוקולד כי הוא טעים ויש טעם שלא לאוכלו כי הוא משמין. גם אם אתה סבור שאין לאוכלו כי אתה מהדר בבריאות טפי מהטעם, עדיין יש טעם ללמוד את מי שטוען שיש לאכול את השוקולד שהרי האמת היא שההוא גם טעים.
ראה כאן: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA/
תודה על ההתייחסות המפורטת. ומה באשר לתשובה שלוגית אינה נכונה (ולא בשיקלול)? אז חוץ מעצם הבחינה אין בה ערך של מצוות לימוד תורה?
לפי דברי הרב יוצא לכאורה שלימוד תורת האלוהות של שפינוזה למשל נחשבת ללימוד תורה (לא בחפצא), כי אני שוקל את הסוגיא ?
הסקתי נכון ?
היה כאן שיבוש בסדר הדברים (התגובה הזאת מוצגת אצלי מעל שתי הפניות שהיא מתייחסת אליהן):
שי, בהחלט. אם כי לדעתי מדובר בנונסנס. אבל אם אתה שוקל זאת אז לשיטתך עליך לעיין בזה.
שיקו, אם אתה עוסק בסתירה לוגית אז לא רק שזה לא לימוד תורה אלא לא עשית מאומה. לכל היותר נענעת שפתיים.
בכל האתר התגובות מוצגות כרגע מהמאוחר אל המוקדם (בשו"ת. בפוסטים זה ככה רק בתגובות לפוסט אבל תגובות לתגובות מסודרות נכון)
שלום הרב.
תיארתי לעצמי שבכשלים לוגיים זו תיהיה תשובת הרב. ובכ"ז יש לי איזה אינטואיציה עמומה שקשה לי לקבל זאת. יצוייר בנפשנו אדם שהתאמץ חמישים שנה והתייגע בכתיבת תשובה הלכתית. מה לעשות ויש שם כשלים לוגיים (שהוא לא הבחין בהם). אין בזה שום ערך של מצוות לימוד תורה? ואולי יש לחלק בין מצוות לימוד תורה שאין שהרי סו"ס אין כאן לימוד כלל (?) לבין שכר על התאמצותו הדתית?
אכן, זה בדיוק החילוק. הלב אומר שיש לזה ערך, ואכן זה נכון. הוא יקבל שכר כקורא בתורה. אבל הגדרת לימוד תורה היא לימוד.
אמנם בתשובת סוד ישרים לבעל הבן איש חי (חלק שעוסק בסוד בסוף השו"ת) וכן בתשובה נוספת שבתוך השו"ת שלו הוא דן על מצב דומה. הוא מספר על מקרה שאירע לסבו שהיה רב של בגדד. הגיע לשם משולח אשכנזי אחד מארץ ישראל ושהה עמם כמה שבועות. תוך כמה ימים הלה שם לב שהתפילין של כל הקהילה לא מרובעות דיין כדין ובעצם פסולות. יש לדעת שכך הם עשו תפילין כבר מזה דורות. הרב (סבו של הבא"ח) ישב עם המשולח על המדוכה והשתכנע שאכן כל התפילין של אנשי העיר (בגדד, עיר ואם בישראל) פסולות. לא יאומן. הבא"ח שואל/תוהה האם לאנשים יש דין של קרקפתא דלא מנח, ומסביר שלא רק שהם לא בגדר הזה (זה נראה לי פשוט, שהרי זה גדר לא הלכתי אלא התייחסות מהותית של הקב"ה), אלא שהם קיימו מצוות תפילין אף שהוא מסכים שהתפילין היו פסולות. די מדהים לדעתי. לשיטתו ייתכן שאתה צודק אבל קשה לי לקבל זאת. אם נאמר שבאותו יום שגילו את הטעות היה נופל לידיהם תפילין כשרות (למשל של המשולח), האם הבא"ח היה מורה להם שהם פטורים מלהניח מפני שכבר יצאו יד"ח? תמהני.
די מדהים ומפתיעה התשובה הזו. הרב יכול בבקשה לתת מראה מקום, בכדי שאוכל לראות את הנימוקים שלו.
(ואילו זה היה גדר הלכתי זה היה שונה לדעתך? שייך כאן מושג כמו 'אונס'?)
רב פעלים ח"ד סוד ישרים סי' ה. והמעשה בגוף השו"ת שם סי' ב.
תודה רבה לך, על כעת ובכלל
קראתי כעת את התשובה מבפנים (שבגוף הספר).
ומעניין שבגוף הדברים מביא מכף החיים שהביא מהחיד"א שכתב להדיא ששכר תפילין איכא, ומשמע שמצוות תפילין ליכא. והוא החילוק דלעיל.
והוא עצמו, הבן איש חי, מביא סתירה לזה ממה שאיתא בסוכה "לא קיימת מצוות סוכה מימך" וכן מדברי התוס', ונדחק הרבה. ונראה שלא הבחין כלל בין שכר למצווה (שאז הכל אתי שפיר). והוא קצת פלא בעיני.
לדעתי הגיע כבר הזמן שהרב יוציא חיבור הלכתי ממש. אולי איזה שו"ת או עכ"פ חידושים בגמרא.
חוץ מזה שבוודאי שהרב בר הכי והדבר בוודאי חשוב לרב והגדלת התורה וכו', הרי שזה יעזור לקבלת שאר הדברים של הרב בעולם החרדי, לענ"ד
כתבתי כבר לא מעט. תנוח דעתך, זה לא יתקבל בציבור החרדי כך או כך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer