לכל אדם יש זכות לעורך דין

ראשית אין שום סתירה בדבר. ייתכן מצב שלכל אחד מגיע עו"ד ובכל זאת אתה לא רוצה לעשות את זה וגם זו זכותך. אפילו אם לא יימצא לו בכלל עו"ד אין כאן סתירה. מגיע לו, אבל מגיע גם לך. יכול אדם לחשוב שמגיע לפלוני עונש מוות, אבל הוא עצמו לא רוצה להרוג אותו.
זה אם אנחנו מדברים על זכותך לא לייצג אותו. אם תדבר על חובה לא לייצגו (כלומר איסור לעשות זאת), ההתנגשות חזיתית יותר. ועדיין, גם זה מצב אפשרי. החברה חושבת שיש חובה לתת לו ייצוג אבל מבחינתך יכולה להיות חובה עליך לא לעשות זאת (צו מצפונך). אבל זה כבר בעייתי יותר בגלל הצו הקטגורי (לא היית רוצה שזה יהיה חוק כללי שלא ייצגו אותו).
אבל לדעתי אתה טועה בעצם הנחתך שאסור לייצג אדם כזה. כל הרעיון של הייצוג הוא בכדי למנוע אחד משני מצבים: 1. שירשיעו אדם חף מפשע. הייצוג בא לוודא שהוא אכן אשם ואין כאן טעות. לזה אין שום היגיון להתנגד, שהרי לפני משפט אינך באמת יודע שהוא אשם. 2. גם אם לך ברור שהוא אשם (יש לך ידע אישי), עדיין איננו רוצים שהחברה תרשיע אדם בלי ראיות מספיקות (גם אם הוא אשם). אמנם לאותו נאשם לא ייגרם נזק לא מוצדק בהרשעה כזאת, אבל מערכת המשפט תינזק. איננו רוצים לחיות בחברה שמרשיעה אדם ללא ראיות. לכן מציבים לטובתו עו"ד שיגן עליו ויאתגר את התביעה כדי לוודא שהיא הרימה את נטל הראיות כראוי. [אולי זה חלק מהדין שאין אדם משים עצמו רשע. לא מרשיעים אותו על בסיס הודאתו שלו, למרות שהוא נאמן לגמרי מבחינה עובדתית. על כך יש לפלפל כמובן.]