מאמר: תורה שבעל פה – ביסוס פילוסופי היסטורי ומקראי לסמכותה

תודה.
אכן, חלק מהמאמר פונה למי שמקבל את התורה שבכתב בשלמותה (אי אפשר להוכיח את גמישות לשון התורה מהסתירות שבה למי שסובר שישנם כמה כותבים).
אך נדמה לי שיש בו גם מענה למי שלא מקבל את שלמות המקרא. פרק ז' מראה על הסמכות לעצב ולשנות את התורה, ובצירוף פרקים ב' ו-ג' על הסמכות נראה שיש בסיס חזק לקבל את התושב"ע.
חוץ מזה, אם המערער על שלמות התורה ממשיך לאחוז מעשית בכל חלקיה, הרי שטיעון המסורת פונה גגם כלפיו.