מבט על הבורא

א- האם זה לא ברור שכמו שברור שיש בורא לעולם כי חומר דומם (גם לא דומם) לא יכול לברוא עצמו, כך ברור שגם הוא לא יכול להמשיך להתקיים, בלי שכל רגע, בוראו ימשיך לתחזקו, כמו התודעה שהמוחינו הגשמי שמראה ברור שיש משהו רוחני נפש וכד' מחוץ לגוף, אז מה שייך לומר שהוא לא יודע כל דבר בכל רגע נתון, לשיטות שכך אומרים.
ב- כתבת באחד המקומות "אין פגיעה בכל יכולתו אם אני טוען שהוא לא יכול לפתור את בעיית הרוע, שהרי הוא לא יכול לברוא עולם שבו אין רוע אבל מממש את מטרותיו", מה זה מטרותיו? הוא באמת מוגבל וחסר שלימות וצ' איזו מטרה ולא יכול להשלימה רק באופן מסוים, איך בדיוק אתה תופס את הבורא, שברא עולם מאין, ולו עצמו אין בורא, וגם כתבת " לא מצביעה על חיסרון אלא על מטרה/תכלית שהוא פועל למענה. לא בגלל שלו חסר מהו אלא בגלל שבעולם חסר משהו", אבל הוא עצמו ברא את העולם חסר, אז מה הוא ייצר מטרה לעצמו או משחק לעצמו? 
וכן טענתך שם "יש לכך הצדקה רק אננו מבינים אותה" אינה מצדיקה כי למה נותן לנו לחשוב על זה ועל כל מיני דברים מדאיבים כגון איך נוצר?
 
ג- וסתם ככה מה פי' לא יכול לעשות משולש מרובע, הרי אם נקבל את העובדה שהקב"ה ברא את העולם "יש מאין", יש לראות את ה"אין" הזה באופן מוחלט, היינו כולל חוקי החשיבה וההגיון, ולא שייך שיהיה כפוף להגבלה של עצמו, ולמעשה, אין הבדל עקרוני בין למשל חוק הגרביטציה לבין החוק האומר ש4-=2+2 . שניהם "הומצאו" ונקבעו על ידי הבורא.
ד- נצוינו ללמוד ממידותיו מה הוא כך אף אתה כך, אז מהו דואג לאנ"ש (יש לו עם מובחר) היינו יש ראיה לאלה שדואגים רק לאנ"ש, (רק שיהיה קושיא מהחסידה שלכן היא טמאה שעושה חסד רק עם חברותיה)?
ה- מאז שיצאתי מהבועה החרדית, וגיליתי שהתלמוד מלא טעויות ואינו ברוח הקודש, אני לא ככ מבין למה לימוד התורה, המצווה הכי חשובה, כנגד כולם, והגית בו יומם ולילה, דוחה את כל המצוות, כל רגע אסור ליבטל מהתורה, "ביטול תיירה", וזה אפי' על תורה שבע"פ?