מגילת אסתר

לולא שידעתי שמדובר מויקיפדיה הייתי בטוח שמדובר בפורים תורה.
אחרי שאני יודע שלא מדובר בפורים תורה זה נראה כמו פיסקה שלקוחה מאתר 'דעת אמת', ושמא הדברים לא סותרים, ואתר דעת אמת הוא פורים תורה אחד גדול.
לגופו של עניין, זה נראה לי הזוי להעלות סברות אפריוריות כאלה ומכוחן לדחות מסורת שמושרשת כל כך בעם, ואין בה שום ניסים גלויים וכדומה.
אתייחס אחת אחת:

1) "כך למשל, על פי הרודוטוס, אשתו של אחשוורוש לא הייתה אסתר או ושתי, אלא אמסטריס. הרודוטוס טוען גם שהמלכה חייבת להיבחר מבין שבע משפחות האצולה הפרסיות, אם כי בחינה של המלכות שכיהנו בפועל מעלה בספק מגבלה זו." – נו, אז כבר ראינו שהרודוטוס לא מהימן לגבי התנאים להיבחר למלכה, ומכאן שנופלת הקושיה מדבריו האחרים שאשתט של אחשוורוש היתה אמסטריס. חוץ מזה, הרי שמות משתנים עם הזמן לפי המקום, אז למה לא יכול להיות שאסתר זו אמסטריס (כמו שמייקל זה מיכאל), לי דווקא נשמע דומה להפליא.

2) "בנוסף, על פי התיעוד ההיסטורי, כשאסתר נלקחה לארמונו של אחשוורוש הוא כלל לא היה בשושן אלא במלחמה מול יוון.", אני מבין שהחוקרים יודעים לתארך במדוייק את התאריך של מגילת אסתר, קצת מוזר לאור העובדה שלדעתם הסיפור כלל לא אירע. חוץ מזה, המלך לא יכול לחזור לארמונו לתקופות? ובכלל, אם מותר להעלות סברות אפריוריות הזויות כאלה אז אומר שלא סביר שהמידע על הימצאותו של המלך עצמו במלחמה הוא אמיתי, כי לא ססביר שמלך יעדר מהארמון בזמן מלחמה, הוא אמור לשלוח חיילים ומצביאים ולנהל הכל ממגדל השן.
3) "כמו כן, מניין ה”מדינות” (סטרפיות) באימפריה הפרסית היה 20 ולא 127 כפי שנמסר במגילה. ", נו באמת, מי ערב לנו שמה שהמגילה מגדירה כמדינה זה מה שמוגדר לפי המחקר? כך גם ארצות הברית יכולה להיחשב כמדינה אחת ויכולה להיחשב כעשרות מדינות.
4) "משתה מפואר של 180 יום; סירוב פומבי של המלכה ושתי לצו המלך;", הריני מתכבד להוסיף סברות הזויות נוספות כיד הדמיון הטוב עליי: ברור שסיפור המגילה לא אמיתי, לא יעלה על הדעת שיציעו לאישה בשמים ותמרוקים והיא תסרב להם, כמו שכתוב על אסתר, ולכן כל הסיפור לא קרה. "ויעבור, מורדכיי; ויעש, ככול אשר-ציוותה עליו אסתר" היעלה על הדעת שאישה תצווה גבר?. ובכלל, מלחמת ששת הימים לא אירעה מעולם, מוזר שמדינה קטנה ניצחה כמה צבאות שכל אחד חזק יותר ממנה. גם יש לאריה דרעי הוכחה מוחצת שהוא לא לקח שוחד: "יעלה על הדעת שמישהו שכבר נתפס בעבירת ממון וישב בכלא, ייכשל שוב ולא יפחד? " המציאות עולה מעל כל דמיון ואין בטענות ההזויות הללו כל קושיה על מהימנות המגילה. מה כל כך מוזר בסירובה של ושתי? באותו האופן אפשר לדחות כל דיווח על אירוע שחורג מגשם ותאונות דרכים (נראה לכם ששופטת תתכתב במסרונים עם התובע ותתאם עמדות?)
5) "הצו שמורה “להיות כל איש שורר בביתו”" – ?????? מה?!
6) "מסירת הצווים ברחבי הממלכה “מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו”, במקום בארמית, שפתה הרשמית של האימפריה" מה מוזר בזה? כשאתה פונה אל מישהו אתה דבר בשפה שלו, אבל אולי זו טעות שלי ויותר נכון לדבר עם סיני בעברית ועם עברי בסינית. גם כשצה"ל שולח פתקים להזהיר את התושבים הוא שולח אותם בערבית ,ולא בעברית? פורים תורה כבר אמרתי?
7) "הכלל שחוקי המלך אינם ניתנים לביטול איננו מתועד אצל ההיסטוריונים, ואין זה סביר שממלכה תוכל להתנהל בדרך זו." קודם כל, לא ראיתי אינה ראיה . שנית, מי אמר שמדובר בכלל? יכול להיות ששזו היתה דרכו של אחשורוש ולא נבע מכלל או חוק כלשהו, וכבר כתב רש"י במגילה: " "אין להשיב" – אין נאה להשיבו ולעשות כתב המלך בזיוף (נוסח אחר: בזיון) ". ואפשר להצביע על הרבה דברים מטופשים ובירוקרטיים במדינה ש"ממלכה לא יכולה להתנהל ככה". ע"ע בג"ץ.

בקיצור אוסף הזיות נהדר.

בס"ד פורים שושן ע"ח

לגבי הטענה של 127 מדינות מול 20 סטרפיות, התשובה פשוטה. הסטרפיות היו יחדות גדולות שבראש כל אחת עמד אחשדרפן. בכל סטרפיה היו כמה מדינות שבראש כל אחת מהן עמד פחה. וכך למשל היתה מדינת 'יהד' פחווה בתוך סטרפיית 'עבר נהרא'.

מרבית האירועים במגילה התרחשו 'מאחורי הקלעים'. למשל סירובה של ושתי נעשה בפני שבעת הסריסים בלבד. במגילה מפורש שיועצי אחשורוש פחדו שהסיפור יוודע ברבים 'וכדי בזיון וקצף'. גם הדחתה של ושתי לא נעשתה בקולות וברקים. ניתנה הוראה שלא תבוא אל המלך וגורלה היה כגורלן של מאות נשים ופילגשים שנבלעו בהרמון. מי שלא היו לו מהלכים ב'שער המלך' לא ידע דבר על גורלן ומעמדן של הנשים בהרמון. הדבר היחיד שפורסם הוא החוק שכל איש יהיה שורר בביתו, חוק טריביאלי באותם ימים.

אף גזירת השמדת היהודים לא פורסמה ברבים, אלא נשלחה אל האחשדרפנים והפחות ושרי העמים. לרבים פורסם רק 'פתשגן' עמום שקרא לכל העמים 'להיות עתידים ליום הזה' שבו יתרחש משהו חשוב. ההסתרה היתה חשובה כדי למנוע מהיהודים להתכונן אם בשתדלנות ואם בפעולות הגנה. מרדכי 'טרף את הקלפים' בפרסמו ברבים את התכנית, כדי שהיהודים לא יירדמו ויפעילו את קשריהם כדי לבטל את הגזירה.

ולגבי הרודוטוס והכרוניקות הפרסיות שמהם שאב, יש כמה מיגבלות. כל כרוניקה מבליטה את מה שמתאים לאג'נדה שלה. כרוניקה הקשורה למלכות תבליט את מלחמותיו ונצחונותיו ומעשיו הגדולים של המלך. לא את מפלותיו ולא את חולשותיו. היוצא מן הכלל הוא התנ"ך שלא מסתיר גם את כשלי גיבוריו..כרוניקה פרסית תטשטש במידת האפשר פרשיות מביכות כגוןהסכסוך בין אחשוורוש לושתי או מוצאם הפריפרי של המלכה והמשנה למלך.

גורלם של היהודים מעניין מאד את היהודים, וממש לא מעניין היסטוריונים זרים. הרודוטוס כמעט לא יודע דבר על היהודים מלבד הסיפור על סורים בפלשתינה המלים את בניהם בהשראת המצרים. על אמונתם המונותאיסטית ותורתם שכולה סלידה מתרבות מצרים ורוחה לא יודע הרודוטוס דבר. כך שמלבד הזהירות שיש לנקוט לגבי כל הידיעות שהוא מביא – במה שנוגע לעם ישראל צריך זהירות יתירה, וודאי שמסורת שלה שותפים יהודים 'מהודו ועד כוש' מהימנה יותר מעדותו של זר מכלי שני.

בברכה, ש"צ לוינגר

תבוסתו של אחשוורוש במלחמה עם היוונים 'בשנת שש למלכו' שלא הוזכרה במגילה, יכולה ללמד על המניע של יועצי אחשוורוש ביוזמתם לפתוח בקרנבל של חיפוש מלכה חדשה וחגיגות ההכתרה, כדי להסיח את דעת הקהל מהתבוסה.

המפלה ביוון ומשתאות ההוללות שדילדלו מאד את אוצר הממלכה והורידו את קרנו של המלך – יכלו להיות סיבה טובה למהלך של המן: המצאת אוייב חלש שניתן לחסלו בקלות ולנכס חלק ניכר משללו למילוי מחדש של הקופה המדולדלת.

נפילתו של המן ועלייתו של מרדכי, הביאו למפנה בהתנהלות הממלכה. הושם קץ להתנהלות בזבזנית ומופקרת, המטיבה כביכול עם כולם אך מערערת את יסודות הממלכה. הממלכה משתקמת מבחינה כלכלית, ובעקבות שיפור המצב הכלכלי משתפר גם המצב המדינה. אחשוורוש מצליח לחזק את שלטונו 'על הארץ ואיי הים', מעתה יש גם 'מעשי תקפו וגברתו' היכולים לפאר את 'דברי הימים למלכי מדי ופרס'. כמבואר בתגובתי 'אביב חדש בממלכה הפרסית' באתר 'ארץ העברים'

.

ג