מדד דתיות

פשוט, הצורך בדירוג נובע מחובת הזהירות, ככל שהציון במדד הדוסומטר גבוה יותר, סימן שיש להזהר מפגיעתו הרעה…

אפשר לשאול את זה על כל הגדרה בעולם – מה אכפת לך מה דרגת הקירחות שלו? או מה אכפת לך מה דרגת הערימתיות שלו?
בסוף ההגדרה זה צורך בסיסי במציאות על מנת לחיות ולפעול. יש ערך להגדרת דברים על פי האמת.

אין שום צורך בדוסומטר. אם אתה רואה מישהו שצריך להיזהר ממנו אז תיזהר ממנו. מדוע צריך לדרג אותו מול אחרים?
לדעתי אין בזה בדל ערך ואני לא מבין מה טעם לעסוק בזה.

חיים, כיצד הצורך הבסיסי הזה אמור לבוא לידי ביטוי במציאות, נניח שקבעת שאדם דתי פחות או יותר, כיצד קביעה זאת תשפיע עליך ?

ככל שאדם יותר דתי מצבו פחות טוב מבחינת אלוהים.

הדת מגיעה כדי לענות על צרכים פסיכולוגיים כלשהם. ואם כל מה שאדם עושה זה לספק את צרכיו הפסיכולוגיים יש בזה משום עבודה זרה ואין בזה עניין מצד הקב"ה.

הפוסק האחרון,
אכן. כך טען גם המרצה שלי לכלכלה באוניברסיטה. הדת היא סוג של אפקט ההכבדה (חפש "מדוע לטווס יש זנב ארוך?" של אמוץ זהבי) שמאפשר לאנשים להשיג יתרונות חברתיים חזקים יותר. לכן חילוניים עושים דבר יותר לשמה שכן אין הם חיים תחת האילוץ החברתי של חשש מחילול השם ומה יגידו.

י.ד. אתה המשכת את דברי לדברים שלא אמרתי.
את אלוהים גם לא מעניין אם אתה עושה דברים לשמה או שלא לשמה. שזה הרי עניין פסיכולוגי וחזרנו לאותה נקודה ששיקולים פסיכולוגיים אינם מעניינים.
זה תמיד עדיף לעשות טוב שלא לשמה מאשר לעשות רע לשמה.

את הטענה על אלוהים אתה אמרת. בתורה שהוא נותן הוא אומר במפורש שהוא מעוניין שדברים יעשו לשמם. אני בהחלט מסכים שעדיף לעשות טוב שלא לשמו מאשר רע לשמו.

על איזה פסוק אתה מדבר?

פוסק אחרון ,איך הגעת למסקנה שהדת הגיעה לענות על צרכים פסיכולוגיים ותו לא ?

יש שתי שאלות:
מדוע הדת (אוסף הכללים והחוקים) היא כפי שהיא. זו שאלה ששייכת ליצירת הדת בעבר. "הדת הגיעה".
מדוע האדם הדתי הוא דתי. זו שאלה ששייכת לאדם הדתי שחי בדת בהווה. "הדת מגיעה".

אתה שאלת על השאלה הראשונה.
אני כתבתי על השאלה השניה.

התשובה לשאלה הראשונה שונה מאוד בין דת לדת ויש הרבה גורמים שמשתתפים ביצירת דת מסוימת.

התשובה לשאלה השניה היא מה שאמרתי. והיא משותפת לכלל הדתות. לספק צרכים פסיכולוגיים.