מדד דתיות

שו"תקטגוריה: כללימדד דתיות
חיים שאל לפני 5 שנים

ישנה תפיסה די נפוצה בציבור שלא לתת ציונים לפי רמה דתית בגלל שאי אפשר באמת להחליט מי יותר דתי ממי ותמיד יש את השאלה הנפוצה – "מי נחשב דתי"? ומה הקריטריונים? מוסיפים לזה תמיד את העניין של "לא להוציא אנשים מהציבור ולהרחיק אותם רק בשביל עצם ההגדרה".

לשאלה הראשונה – לכאורה אפשר להביא את פרדוקס הערימה, ולהגיד שכל הסיפור זה ניסיון של אנשים לעשות היסק של "ממה נפשך", ושזה לא באמת ככה, אלא שיש יותר ופחות. כלומר למשל קירח נמדד לפי ערכים של יותר קירח ופחות קירח.
האם הרב מסכים להסתכלות הזאת על השאלה הראשונה, והאם הרב רואה ערך בהגדרת רמה דתית של אנשים?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 5 שנים

למה זה מעניין? מה זה עסקך מה רמתו של מישהו, או לדרג רמות של אנשים?

בנימין גורלין הגיב לפני 5 שנים

פשוט, הצורך בדירוג נובע מחובת הזהירות, ככל שהציון במדד הדוסומטר גבוה יותר, סימן שיש להזהר מפגיעתו הרעה…

חיים הגיב לפני 5 שנים

אפשר לשאול את זה על כל הגדרה בעולם – מה אכפת לך מה דרגת הקירחות שלו? או מה אכפת לך מה דרגת הערימתיות שלו?
בסוף ההגדרה זה צורך בסיסי במציאות על מנת לחיות ולפעול. יש ערך להגדרת דברים על פי האמת.

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

אין שום צורך בדוסומטר. אם אתה רואה מישהו שצריך להיזהר ממנו אז תיזהר ממנו. מדוע צריך לדרג אותו מול אחרים?
לדעתי אין בזה בדל ערך ואני לא מבין מה טעם לעסוק בזה.

בנימין גורלין הגיב לפני 5 שנים

חיים, כיצד הצורך הבסיסי הזה אמור לבוא לידי ביטוי במציאות, נניח שקבעת שאדם דתי פחות או יותר, כיצד קביעה זאת תשפיע עליך ?

הפוסק האחרון הגיב לפני 5 שנים

ככל שאדם יותר דתי מצבו פחות טוב מבחינת אלוהים.

הדת מגיעה כדי לענות על צרכים פסיכולוגיים כלשהם. ואם כל מה שאדם עושה זה לספק את צרכיו הפסיכולוגיים יש בזה משום עבודה זרה ואין בזה עניין מצד הקב"ה.

י.ד. הגיב לפני 5 שנים

הפוסק האחרון,
אכן. כך טען גם המרצה שלי לכלכלה באוניברסיטה. הדת היא סוג של אפקט ההכבדה (חפש "מדוע לטווס יש זנב ארוך?" של אמוץ זהבי) שמאפשר לאנשים להשיג יתרונות חברתיים חזקים יותר. לכן חילוניים עושים דבר יותר לשמה שכן אין הם חיים תחת האילוץ החברתי של חשש מחילול השם ומה יגידו.

הפוסק האחרון הגיב לפני 5 שנים

י.ד. אתה המשכת את דברי לדברים שלא אמרתי.
את אלוהים גם לא מעניין אם אתה עושה דברים לשמה או שלא לשמה. שזה הרי עניין פסיכולוגי וחזרנו לאותה נקודה ששיקולים פסיכולוגיים אינם מעניינים.
זה תמיד עדיף לעשות טוב שלא לשמה מאשר לעשות רע לשמה.

י.ד. הגיב לפני 5 שנים

את הטענה על אלוהים אתה אמרת. בתורה שהוא נותן הוא אומר במפורש שהוא מעוניין שדברים יעשו לשמם. אני בהחלט מסכים שעדיף לעשות טוב שלא לשמו מאשר רע לשמו.

הפוסק האחרון הגיב לפני 5 שנים

על איזה פסוק אתה מדבר?

דוד זיגל הגיב לפני 5 שנים

פוסק אחרון ,איך הגעת למסקנה שהדת הגיעה לענות על צרכים פסיכולוגיים ותו לא ?

הפוסק האחרון הגיב לפני 5 שנים

יש שתי שאלות:
מדוע הדת (אוסף הכללים והחוקים) היא כפי שהיא. זו שאלה ששייכת ליצירת הדת בעבר. "הדת הגיעה".
מדוע האדם הדתי הוא דתי. זו שאלה ששייכת לאדם הדתי שחי בדת בהווה. "הדת מגיעה".

אתה שאלת על השאלה הראשונה.
אני כתבתי על השאלה השניה.

התשובה לשאלה הראשונה שונה מאוד בין דת לדת ויש הרבה גורמים שמשתתפים ביצירת דת מסוימת.

התשובה לשאלה השניה היא מה שאמרתי. והיא משותפת לכלל הדתות. לספק צרכים פסיכולוגיים.

השאר תגובה

Back to top button