מדוע יין נסך אסור כיום כאשר אין בית מקדש?
לכבוד הרב מיכאל אברהם.
יין נסך כידוע אסור לשתייה. אלא שהמציאות השתנתה, שוב אין בית מקדש ובימינו בארצות המערב המפותחות אין כל חשש שהיין מיוצר לצרכי עבודה זרה. מדוע אם כך הוא יין נסך אסור לשתייה?
בנוסף יש לומר שגם אין חשש שבגלל קרבה לגויים האלכוהול יחבר בינינו. שהרי באותה חנות שבה מוכרים יין מוכרים גם כן בירה. אז יין של גויים אסור אבל בירה של גויים מותר? איפה ההיגיון?
תודה רבה על כל המאמצים שלך לענות לשאלות.
כיום זו גזירת סתם יינם ולא נסך. מעיקר הדין, דין דרבנן אינו בטל גם אם בטל טעמו עד שתבטל אותו סנהדרין.
"דין דרבנן אינו בטל גם אם בטל טעמו עד שתבטל אותו סנהדרין". הנה כי כן גישה זאת סוגרת כל אופציה לחדש בהלכה ולהתאים אותה לימינו. ברם מדוע כאשר המציאות השתנתה אי אפשר לשנות? הלא חז"ל לא יכלו לצפות אלפיים שנה קדימה כיצד העולם יתפתח. ואם המציאות כיום שונה מימי חז"ל, הרי שאיננו באים לסתור את דבריהם או לבטלם אלא רק להתאימם למציאות. קראתי לא מעט שו"ת של גדולי ישראל מימות הביניים עד לדורות האחרונים ומה שבלט שתמיד כאשר יש סוגיות מסובכות כגון עגונות או גיור וכל כיוצא באלו מן הדברים, חכמים לרוב מצאו פתרון [אקרובטיקה הלכתית אך כשרה למהדרין] . מדוע במקרה דנן אין פתרון העומד בסטנדרטים של הגיון ותבונה?
היא סוגרת אופציות לחדש בהלכה כשאין סנהדרין. וגם זה רק ביחס לקביעות של סנהדרין. לחידושים אחרים אין מגבלה. נכון שבעקבות התאונה ההיסטורית אין לנו סנהדרין המון שנים, ולכן כתבתי לך שהפוסקים מצאו דרכי עקיפין. אבל צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים ולנפץ את ההלכה בכלל. אם אתה לא משנה את דברי חז"ל אלא רק מפרש ומיישם בהתאמה לדורנו, על כך אין מגבלה עקרונית. הארכתי בזה במאמר על ביטול ושינוי תקנות ובספר השלישי בטרילוגיה. בדורות האחרונים יש פחד בגלל ההשכלה והרפורמה שמשתק את מנגנוני השינוי לצערי. נגד זה אני מנסה להיאבק.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer