מדוע יין נסך אסור כיום כאשר אין בית מקדש?

"דין דרבנן אינו בטל גם אם בטל טעמו עד שתבטל אותו סנהדרין". הנה כי כן גישה זאת סוגרת כל אופציה לחדש בהלכה ולהתאים אותה לימינו. ברם מדוע כאשר המציאות השתנתה אי אפשר לשנות? הלא חז"ל לא יכלו לצפות אלפיים שנה קדימה כיצד העולם יתפתח. ואם המציאות כיום שונה מימי חז"ל, הרי שאיננו באים לסתור את דבריהם או לבטלם אלא רק להתאימם למציאות. קראתי לא מעט שו"ת של גדולי ישראל מימות הביניים עד לדורות האחרונים ומה שבלט שתמיד כאשר יש סוגיות מסובכות כגון עגונות או גיור וכל כיוצא באלו מן הדברים, חכמים לרוב מצאו פתרון [אקרובטיקה הלכתית אך כשרה למהדרין] . מדוע במקרה דנן אין פתרון העומד בסטנדרטים של הגיון ותבונה?

היא סוגרת אופציות לחדש בהלכה כשאין סנהדרין. וגם זה רק ביחס לקביעות של סנהדרין. לחידושים אחרים אין מגבלה. נכון שבעקבות התאונה ההיסטורית אין לנו סנהדרין המון שנים, ולכן כתבתי לך שהפוסקים מצאו דרכי עקיפין. אבל צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים ולנפץ את ההלכה בכלל. אם אתה לא משנה את דברי חז"ל אלא רק מפרש ומיישם בהתאמה לדורנו, על כך אין מגבלה עקרונית. הארכתי בזה במאמר על ביטול ושינוי תקנות ובספר השלישי בטרילוגיה. בדורות האחרונים יש פחד בגלל ההשכלה והרפורמה שמשתק את מנגנוני השינוי לצערי. נגד זה אני מנסה להיאבק.