מהי המטרה בחקירה שכלית

ללבן את העניין.
מהתשובה נראה שהרב מסכים להנחה שהשואל מניח, שאי אפשר להגיע לאמת משום שכל אחד מגיע למסקנה אחרת.
אם זה נכון אז מה באמת הרווח לחקור ע"י השכל אם יודעים מראש "שכל אחד עם האמת שלו" מה זה עדיף מלא לחקור? הרי בשני המצבים לא נגיע לאמת?
.

השיב לך שניתן להגיע לאמת, לא לאמת המוחלטת. זה לא רווח?

המטרה היא לנתץ את היסודות.
כי אין. הן אשליה.

אני יודע שזה לא קשור להתכתבות אבל כנראה שכל מה שא. כתב יימחק אז אני כותב כאן. שכויח א. על חזרתך להטריל כהרגלך בקודש. אתה מעלה לי חיוך בכל הטרלה שלך. עלה והטרל!

השאלה היא מאוד פשוטה ולא קיבלתי עליה תשובה.
אם אי אפשר להגיע לאמת על ידי החקירה השכלית
אז מה התועלת בזה?
סתם לחקור ולחשוב?

משה שלום.
קיבלת תשובה יותר מפעם אחת ואתה כנראה לא טורח לקרוא, או לא לנסות ולהבין מה שאתה קורא. ניתן להגיע לאמת, גם אם לא לוודאות, וזו מטרת החקירה.

למרות הסופרלטיבים המחמיאים שהרב חילק לי עדיין לא קיבלתי תשובה מספקת על השאלה שלי
אני אשאל אותו עוד פעם אחת ביתר הרחבה

1. נתחיל בזה שלכל אדם יש רמת משכל שונה, צורת חשיבה אחרת, ואוצר ידע אחר, וחינול אחר
ולכן בכל נושא שלא תיקח לדיון בין קבוצה של אנשים לכל אחד תיהיה מסקנא אחרת ודעה אחרת.מובן?
יופי נמשיך הלאה…

2. אחרי שהבנו את זה, קשה לי להבין את הרב שטוען שכל אחד צריך להשתמש בשכל שלו בכדי להבין את יסודות היהדות ואת כל מה שקשור להשקפה היהודית, הרי במצב של חשיבה וחקירה עצמאית כל אחד יגיע למסקנא אחרת ,כל אחד בהתאם לשכל שלו לידע שלו ולעוד הרבה דברים ששונים אצל כל אדם ולכן בניגוד גמור למסקנא שלי החבר שלי יגיע למסקנא הפוכה לחלוטין! אז 1-מהי האמת? 2-איך אפשר לסמוך על החשיבה והחקירה העצמאית של האדם בכדי להבין ולהגיע לאמת שביהדות?

3. הקושי שלי מתעצם שבעתיים כשמדובר ביהדות שיסודות ההשקפה שלה כתובים בתורה ובאלפי ספרים שונים ולכאורה אם אין לאדם את אותם נתונים שיש בספרים אלו אין הוא יכול להתחיל לדון ולהתעמק בהשקפה היהודית בגלל שאין לו את כל הנתונים, כמו שלא נצפה מגוי או עם הארץ לדון בנושאים מורכבים ביהדותכשאין לו את המתומים הבסיסיים!

4. עוד קושי יש כאן שביהדות יש גם מרכיבים רוחניים שלאדם בשר ודם אין יכולת להבין אותם או לדון בהם בוודאי שלא בחשיבה עצמאית

אשמח לקבל תשוב הגיונית (ללא סופרלטיבים מיותרים אם אפשר)
משה

שלום.
אמנם אני לא הרב מיכאל, אך אני חושב שלפעמים יש מניע אובססיבי לשאלות כאלה. (בנוסף אתה מזכיר שאלה שנשאלה כאן בעבר)
אתה סוג של מתבונן בפעילות האדם כסיבה ותוצאה, ומכריע כי ישנם כאלה עם מכניזם שונה, שאולי ימנע מהם להאמין.
ואולי זה הגורם שמציק לך, וגורם לך לשאול את השאלה הזו, בשאלה ישנה ששאלת, דוווקא בשעה זו.
אני מניח שדוגמה לכוונתך היא ציפיה מבהמה לקיים מצוות.
אך אתה מכריע ומתעסק כנראה באופן אובססיבי בשאלה שאין לה הכרעה (שאלת הרצון החופשי). ואגב, גם אם נניח ויש לטובת הדטרמיניזם, אין זה אומר כי עליך לשבת ולחכות שדברים יקרו.

אני חושב שלכל אחד יש מסלול משלו, אך האמת היא אותה אחת. לחלק מהמקרים של לקויות פיזיות יש מעמד מסוים בהלכה. (כמו לדוגמה חירש, שוטה וכו)
וכנראה הציפיה מכל אחד היא לעשות את המקסימום שיכול.
כתוב: "הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ." (משנה אבות ב ד)
ראיתי בדף שהעתקתי ממנו את זה, התייחסות מפורטת למשפט:
"…אבל אל תדין מעשיו של אדם ומחשבותיו עד שתגיע במחשבתך למקומו ולזמנו ולפרקו מפרקי שני חייו. כל פרק ופרק בחיי האדם הוא עולם מיוחד בפני עצמו במעשיו ומנהגיו ובדברים של טעם הַנָּאֶה ומגוּנה ושל דעת טוב ורע. רוצה אתה לידע את נפש הילד? בוא והתכנס לעולמו של ילד, וראה עצמך מתילד, כאלו בימי ילדותך אתה – וזאת תורת החנוך והעמוד הימיני, שהפדגוגיא עומדת עליו… אלא זוהי כל הצרה, שהזקנים דנים ומחנכים את הקטנים לא על פי דרכם בעולם-הילדות, שהם בעצמם היו בו לשעבר בקטנותם, אלא לפי עולמם זה, של הדיינים והמחנכים עכשיו בזקנותם" ("ספר הבהמות" מנדלי מוכר ספרים)
לא יודע אם המקור דתי, אך כוונתו ברורה.
בסוף בורא עולם שופט, ולנו יש את היכולת להשתדל. אם יש בעיה פסיכולוגית המונעת מאיתנו להשתדל, השתדלותנו לטפל בה.

מקווה שעזרתי.

לא היו כאן סופרלטיבים, יען כי עניתי לך לגמרי עניינית. מכיוון שרצונך בפירוט, אכתוב שוב.
1. מובן לגמרי, רק לא מוסכם. לא נכון בעליל שכל אדם מגיע למסקנה אחרת. בד"כ ישנן הסכמות רבות בין אנשים. לפעמים הוויכוח עוסק בזוויות שונות או בניסוח שונה של אותו דבר. ולפעמים אחד הצדדים פשוט טועה. עמדתי על כך בטוריי על הפילוסופיה (משמעותם של ויכוחים פילוסופיים).
2. גם כשיש ויכוחים, הסברתי בטור על peer disagreement מדוע זה לא צריך לרפות את ידיך.
3. כתבתי שאכן אין תקווה להגיע לאמת המוחלטת (כי תמיד ייתכן שאתה טועה), אבל אתה לא נדרש להגיע אליה. אתה נדרש לברר את האמת בסבירות שניתן לעשות זאת. הסיכוי לטעות תמיד קיים, ומה שאתה יכול הוא רק לנסות ולמזער אותו.
4. לאדם יש את כל הנתונים להחליט. לחז"ל ולראשונים לא היה שום נתון שאין לך. אמן שום צורך בהיכרות עם אלפי הספרים שנכתבו בתחום הזה. צריך בעיקר לחשוב, לדבר ושוב לחשוב.