מהי חלות
עמיאל שאל:
קראתי את מאמרו של הרב 'מהי חלות', והייתי רוצה לנסות להבין יותר למה כוונתו של הרב. הרב הקדיש חלק גדול ממאמרו להסביר שההבנה של חלות כמושג קיים עצמאי מהשלכותיו יכול להסביר את קיומם של חלויות סותרות. הרב הביא כדוגמא שמלח וסוכר למרות שהשלכותיהם סותרות (מלוח ומתוק) יכולים להתקיים באותו התבשיל. לכאו', ניתן לחלק בין המקרים (זו דרכי לומר את השאלה, אך היא קשה גם בלי הדוגמא). במקרה של סוכר ומלח, ההבחנה בין העצמים לבין ההשלכות שלהם גרמה לנו להבין את העצמים בצורה שהם לא מהווים סתירה זה לזה, מפני שההשלכות של שניהם הם השלכות חיוביות, מלח גורם לטעם מלוח ומתוק לטעם מתוק. והשלכות חיוביות סותרות רק בהתנגשות שלהם ולא בעצם הוויתם – הגורמים להם יכולים להתקיים בו זמנית זה ליד זה (כמו שקורה באותו תבשיל שיש בו את שניהם) והם פשוט ילחמו עד זוב דם.. אמנם, ההשלכות של נשואה וגרושה כן סותרים ברמה הלוגית, והסיבה שההבחנה בין ההשלכות של החלות לבין החלות עצמה עזרה לנו להבין מדוע החלויות יכולות להתקיים היא ע"י העממה של החלויות כדברים שאין לנו כלים לנתח וככאלו אין לנו ידיעה שהם סותרים. אך בתפיסה זו מונח שלא ניתן להבין חלויות ע"י ההשלכות שלהם, ומההשלכות להסיק משהו על החלות עצמה, מפני שהם אנו נסיק מההשלכות של חלות גרושה על החלות בעצמה, למיטב הבנתי גם החלויות עצמם יכולים לסתור (אין לרב הוכחה שעצמים של מושגים לא יכולים להוות סתירה). אם אין באפשרותינו להסיק מההשלכות על החלות, הרי שאין לו כלים לדון בהם והם נהיים מבחינתינו חסרי משמעות – אין באפשרותנו לקבוע מתי הם קיימים ומתי לא וגם לא מהם ההשלכות שלהם. אותה השאלה קיימת גם לגבי חלות בעלות בלי כל ההשלכות הידועות לנו כמושלכות מהבעלות – זה בעצם קביעה של באפשרותינו לנתח את מושג הבעלות לכשעצמו, וא"כ, לדוגמא – מנין לנו שבמכר הוא מפסיק ועובר לאחר? אני מתנצל אם השאלה מבובלבלת מעט, גם אני מבולבל.. אשמח מאד להבהרה נוספת של הדברים.
לא הבנתי את השאלה. סתירה קיימת רק בין תכונות ולא בין עצמים. לזה לא נדרשת הוכחה אלא מעט התבוננות.
מלח וסוכר הם שני עצמים עם תכונות סותרות, לכן לא הבנתי מה רצית להבחין בינם לבין גרושה ואשת איש. זה אותו דבר בדיוק.
ברור שבין עצמים ברמה העקרונית לא יכולות להיות סתירות, אך השאלה האם יתכן שעצמם יסתרו זה את זה במובן שהם לא יוכלו להיות קיימים שניהם באותו מקום [כשם שחפץ פיזי לא יכול להיות באותו החלל בו זמנית עם חפץ אחר, מפני שהחוקים של חפצים פיזיים (חוקי הטבע) לא מאפשרים זאת, כך יתכן שני עצמים מושגיים שלא יתכנו באותו מקום – וזאת על פי החוקים של העצמים הפיזיים. בדוגמא של סוכר ומלח התכוונתי להראות שבסוכר ומלח הסתירה קיימת רק בהשלכות שלהם, ולכן בעצם היותם אין סתירה והם יכולים להיות שניהם באותו התבשיל, אך בגרושה ואשת איש ההשלכות מצביעות על תכונות של העצם עצמו, ואם אנו נקבל את הניתוח על פי ההשלכות כנכון, הרי שנראה מסברא שחוקי המושגים שלהם לא יתנו להם להיות באותו המקום. הדרכים לתשובה הם או לשלול את ההיסק מההשלכות ברמה הפרטנית (אשמח אם הרב יסביר איך) או לשלול את הדרך להסיק מההשלכות למושגים, אלא שאז לא יתכן לדון בהם יותר.
תיקון – (שורה 4) וזאת על פי החוקים של העצמים המושגיים (שאינם יכולים לשרור בו זמנית על אותה האשה במקרה שלנו)
לא ייתכן ששני מושגים לא יוכלו להתקיים יחד. זו לוגיקה ולא פיזיקה. לא מבין מה אתה רואה בגרושה ואשת איש בשונה מסוכר ומלח.
ראיתי תרגום ל' חלות'
'תקפות'
לא נכון זה גם מושג קיים – עצם [א"כ, הרי שיתאפשר שדבר מסוים יהיה נכון ולא נכון במקביל, ואם לא – אז מה ההבדל בין גרושה לבין 'לא נכון שהיא נשואה' (יתכן שיש במושג גרושה עוד דברים חוץ מ'לא נכון שהיא נשואה', אך יש בו גם את זה]
איבדתי אותך.
המונח 'גרושה' אם ננתח אותו על פי התופעות שלו הוא מונח שמכיל בתוכו שלילה למונח נשואה, במילים אחרות: המונח גרושה טומן בתוכו 'לא נכון שהיא נשואה'. הרב מתווכח עם זה?
בהחלט. המונח גרושה בלתי תלוי במונח נשואה. יש להם מאפיינים מנוגדים. זו גופא טענתי: המאפיינים לא קובעים את המונח. בדיוק כמו שמלח אינו ההיפך מסוכר. לייבניץ חשב שמושג הוא אוסף המאפיינים שלו, והסברתי בכמה מקומות למה הוא טועה.
אני חוזר על כך שוב ושוב. זכותך לא להסכים, אבל אני לא רואה שום טיעון שאני יכול להתייחס אליו. אז אם לא יעלה טיעון כזה אני מסיים כאן את הדיון שלנו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer