מה העניין של הנסיונות שקוראים עליהם בתנ"ך?

יש ז'אנר כזה של סיפורי צדיקים.

הראש ישיבה התהלך ברחוב אחוז בשרעפיו העמוקים בדין ראש התחתון שנשמט מן הקולית ונכנס למכתשת, ולפתע נתקל בילדה בוכיה. התנער ראש הישיבה וממרום תורתו המאירה רכן לעבר הילדה ואמר לה "מה קרה ילדה חמודה?" משכה הילדה בכתפיה ומחתה את הדמעות בשרוולה. ראש הישיבה הניד בראשו באיטיות ימינה ושמאלה ושוב פעם ימינה, וקצה קצהו של חיוך אבהי עלה על שפתיו הקדושות.

מה עדינה נפשם הטהורה של רבותינו מאורינו!! לאורם נלך ובדרכם נצעד עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

לשי,
איני ראוי להיכנס בפרד"ס התורה. אבל מן המעט שידוע לי.
"מעשה אבות סימן לבנים". ומצינו שמעשיהם של האבות השפיעו גם על בניהם לדורות הבאים. כדוגמת וכעניין מה שנאמר במדרש על הפסוק "יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם". עיי"ש.
כוחם של האבות ביחס לבנים לטוב ולמוטב.

מיכי,
אתה טוען שהקב"ה חיבר את התנ"ך?
אתה הופך את הקב"ה לבן אנוש שמחבר ספרים ולפיכך אתה עובד אלילים מוחלט העובד בן אדם על שיושב בשמים ומחבר ספרים מונומנטליים? האם יש לך בבית פסלים של דוסטוייבסקי וטולסטוי להם אתה כורע ומשתחווה בכל בוקר?