מה כוללת המילה כל
למדנו בתחילת מסכת מנחות:
כל המנחות שנקמצו שלא לשמן – כשירות, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות
הגמרא בדף ד ע"א מביאה את דעת רב שגם מנחת העומר שקמצה שלא לשמה פסולה כי היא באה להתיר ולא התירה. שואלת הגמרא, מדוע המשנה לא פירטה: "חוץ ממנחת חוטא, מחת קנאות ומנחת העומר"?
עונה הגמרא:
כי קתני – באה יחיד, באה צבור לא קתני; כי תני – באה בגלל עצמה, באה בגלל זבח לא קתני; כי קתני – הנך שאין קבוע להן זמן, הא דקבוע לה זמן לא קתני. " מנחת העומר אינה דומה לשאר מנחות כי היא מנחת ציבור וכו'.
מה משמעות התירוץ של הגמרא? האם המשמעות היא שהביטוי 'כל המנחות' שבתחילת המשנה כולל רק מנחות יחיד שאין קבוע להם זמן, ומנחות ציבור כלל אינם נכנסות ב 'כל המנחות', אם כן צ"ע מדוע המשנה לא הגבילה את הכלל.
ניתן אולי גם לומר שהמשנה לא מיעטה בביטוי חוץ, אלא מנחות יחיד, אבל לא מנחות ציבור, ושוב צריך להבין מדוע המשנה לא הדגישה את זה.
בתודה מראש