מוסריות הגוי

האם הם לא למדו זאת מהפסוקים? כלומר, אתה בעצם טוען שהלימוד שלהם מהפסוק הוא טעות? תוכל להצביע על הכשל בלימוד (איני יכול להצביע כי אין לי מושג מה המתודה חש הלימוד)? או שאפילו שאינך יכול להצביע על כשל ברור לך שיש כאן טעות מחמת המציאות החזקה מכל?

נכון. העובדות חזקות יותר מדרשות מפוקפקות כאלה. את הפסוק אני יכול לפרש בכמה וכמה צורות אחרות. חז"ל ראו מול עיניהם גויים אחרים ממה שאנחנו רואים, ולכן דרשו את הפסוק בהתאם להבנתם את המציאות. ובכלל, מניין שכך הוא בכל מעשה של כל גוי? והמלב"ים שם עושה הבחנה בין לאום לעם, ובעקבותיו אפשר לומר שכשאומה גומלת חסד הרי זה בד"כ מתוך אינטרס (כפי שגם אנחנו רואים היום), משא"כ אדם פרטי.

אולי הכוונה בפסוק היא שמעשים טובים שהגוי עושה איתך הוא חטאת כיוון שזה לא נמצא אצלו בספר החוקים שכך צריך לעשות (צדקה ומשפט) וזה מגיע רק מצד החסד (והרי לפעמים הוא יגמול חסד ולפעמים לא).

שאל אבא קובנר את הרב עמיטל:
-אתה שעברת שואה איך אתה עדין מאמין באלוהים?
ענה לו הרב עמיטל:
-אתה שעברת שואה איך אתה עדין מאמין באדם?

הרב התנגד להוראה הפשוטה שיוצאת מהגמרא בפירושה לפסוק \’וחסד לאומים חטאת\’.
ברור שמוסר ללא אלוקים, נניח שפרגמטית הוא יכול להחזיק מעמד, אבל האידאה שלו- מקורה מאנוכיות ואינטרס לקיים את המין האנושי, ולכן אינה מוסרי במובן הנקי של המילה. לבר אם ישנה הוכחה שישות אלוקית ציוותה להתנהג בצורה מסויימת ,ואז היא עוקפת את הבעיה הפילוסופית- אתית לפיה, כל חוק פרי אנושי נובע מאגואיזם.
ובמילים פשוטות, כל בני האדם שהפעילו את כוחם על אחרים וגזלו מהם את חירותם- הם שווים מבחינה ערכית ומוסרית, כולל יהושוע בן נון וכו\’.. אלא\’\’כ ה\’ ציווה בכך, וכאן כל דת צריכה להוכיח באופן לוגי את הקשר שלה לישות הטרנסצנדנטית, אני מקווה שעכשיו זה ברור.

אתה מתכוין ל"הוראה" במובן של משמעות, כי הוראה מה לעשות אין כאן. זהו תיאור של מניעי הגויים (אמנם אולי יוצאת מכאן הוראה הלכתית של "ביבש קצירה", ואכ"מ).
אני לא חושב שכל חוק אנושי נובע בהכרח מאגואיזם. אני כן חושב שלא יכול להיות חוק מחייב שמקורו אנושי. זה לא אותו דבר.
הגויים של חז"ל שנתנו צדקה האמינו באלוהים או אליל משלהם, ולכן לשיטתם היה מקור למוסר שלהם.

בשורה התחתונה, לא הבנתי לאן דבריך חותרים. אתה עוסק בדיון שהתחיל כאן למעלה? מסכים איתי או חולק עליי? במה?