מוסר והלכה

כבר נשאלתי זאת כאן, ואמרתי שלפי הרמב"ם במו"נ אכן נראה שכך הוא הבין, אבל זה מופרך. עינינו הרואות שזה לא עוסק במוסר והדברים אין בהם היגיון שמובן לכל, לא אז ולא היום. טענות אפריוריות כאלה לא יכולות לשנות עובדות. מעבר לזה, מוסר ומובנות אלו לא מילים נרדפות.
כשנשאלתי, הצעתי שאולי הכוונה שיראו את התוצר של מי שעוסק בתורה, היהודים וחכמתם ותרומתם לאנושות, ויבינו שהתוצר הזה נולד מהתורה ובעקיפין יראו כמה היא חכמה. הרי המונח "חוקים" שמופיע כאן הוא דווקא הדברים שאדם לא מבין ושאומות העולם מונים (מצערים) אותנו עליהם. זה מחזק את הצעתי שהחכמה שהגויים רואים אינה בחוקים כשלעצמם. כמו מאמרו הידוע של קישון, "הכיפה הסרוגה", שבו מופיע ממש הטיעון הזה.