מוסר ותורה

תודה.

א. מקבל

ב. ועדיין מדוע התורה כותבת את הצפי שלה? זה מובן מאליו. במילים אחרות מה היה קורה אילו התורה לא היית כותבת זאת, עדיין היה ברור שיש להתנהג באופן מוסרי, לא?

(ולגישה שהכל תורה ואין מערכת נורמות נוספות, זה כמובן כפתור ופרח. ואולי מכאן ראה עבורם)

ג. מקבל. ממתין לטור המורחב

לגבי ג': מדוע התורה מוסיפה צו דתי לערך מוסרי, מה אכפת לה שישאר רק ערך מוסרי?

ב. זה לא צפי אלא ציפייה. התורה מורה לנו שרצונה שנהיה מוסריים. זה לא ממש מובן מאליו, אבל גם אם כן איני רואה בזה קושי מיוחד. חשוב לתורה לחדד שיש חובה דתית (לא הלכתית) להיות מוסרי.
ג. זה לא שאלה של מה איכפת לה. זו האמת: שבכל צו מוסרי יש ממד דתי. לא לרצוח או לעזור לזולת זה בעל ערך מוסרי וגם בעל ערך דתי. זה גם מתקן את החברה וגם את ההוד שביסוד.

הבנתי.תודה רבה!