מוסר לא מחייב
1) האם יכול להתקיים מעשה שאפשר להגדירו כמוסרי, אבל אין חיוב מוסרי לעשות אותו? או שמא מנ שלא מחויב עש להגדיר בקטגורינ אחרת?
לדוגמא- אדם עשיר מאד שמשמתמש שתורם שמונים אחוז מכספו לפרויקטים יהודיים ופילנטרופיים, ואומר שזה הדבר הנכון לעשות, שהרי הוא לא צרעך כל הכסף הזה לעצמו (אני מכיר טדם כזה). האם אפשר להגדיר זאת כמוסר, אף שאי אפשר לדרוש זאת מכולם?
2) אם כן, האם ייתכן שמה שמתחייב ישתנה עם הזמן? כשדבר הופך להיות מקבל בחברה, הוא ממילא מחייב כל אחד.
לדוגמא- בהלכה אין להשיב אבידה לגו (רק משום קידוש השם), לרמב"ם כדי לא לחזק עוברי עבירה. המאירי מסביר שהמובר לא מחייב להשיב, זו התנהגות מעבר למחויב, ולכן רפשר להגביל ליהודים. כיום זה כן נחשב דבר נכון לעשות בין הגויים- האם זה הפך למוסר וממילא מחייב? (זה קשור לעיקרון שלא ייתכן שהם יתחייבו הדבר שישראל פטור, ולהנחה ששבע נמווצ מיוסדות על מה שאפשר להשיג במוסר טבעי)
- ניסוח לא מוצלח. מעשה מוסרי הוא אוניברסלי בהגדרה, זו סתם שאלה של הגדרה. במקום להגדיר חובה מוסרית לתת כך וכך כסף, דבר על חובה לתת אחוז כזה וכזה מכספך (מעשר).
בנוסף, יש חובה מינימלית שהיא אוניברסלית, ויש מה שמעבר לחובה (חסידות) וזה כבר אישי. גם אם תגדיר חובה אוניברסלית על סכום קצוב (שליש השקל בשנה) יש ערך לתת מעבר לזה, וזה תלוי בכמה יש לך.
2. בהחלט כן. אמנם זו לא בדיוק טענתו של המאירי לדעתי (אחרת לא היה צריך להיזקק לכך שהגויים בזמננו גדורים בנימוסי האומות).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer