מוסר

תודה. זאת אומרת שאני אמור להאבק על המים? או שצריך לעשות גורל על מי שותה?

אמרת יש התייחסות בתלמןד איפה היא נמצאת?

בתלמוד (ב"מ סב ע"א) יש דיון מפורסם על מצב שיש בעלים למים. חשבתי שדיברת על זה. לגבי שותפות, אין שם דיון, אבל במפרשים דיברו על כך. לכאורה ניתן לדייק שכל המחלוקת היא כשהמים שייכים לאחד מהם. לכן נראה שכשהמים של שניהם גם ר"ע מסכים לבן פטורא שמתחלקים. אבל לדעתי זה לא סביר, ועליהם לעשות הגרלה. אמנם ניתן להקשות על דבריי מדוע לא הציגו את המחלוקת גם במצב של מים משותפים. ניתן לענות על כך בכמה צורות. הנה שתים לדוגמה: 1. רצו ללמד שבמצב שהמים שייכים לאחד הוא זה שמקבל אותם ולא בהגרלה. 2. רצו ללמד שגם במצב כזה ישתו שניהם לפי בן פטורא (להשמיעך כוחו של בן פטורא).
ראה מאמרי על הפרדת תאומי סיאם כאן באתר.

הבנתי תודה רבה
לגבי תאומים סיאמיים אני חושב שיש שוני. בתאומים סיאמי עשיית הפעולה שתאריך את חיי אחש מהם תהרוג בידיים את השני לעומת בעניין עם המים שאומנם הוא מת כי אני שתיתי ולא הוא אבל זה השלכה שהיא לא מחייבת.

לא השוויתי למקרה של תאומי סיאם. הפניתי אותך למאמר כדי לראות שיקול כזה. הבחנתי שם בין מצב שבו האיבר המשותף שייך לשניהם למצב שהוא שייך באופן טבעי לאחד מהם.
אגב, כעת אני חושב שאולי בן פטורא שאמר ישתו שניהם לא התכוון באמת שיתחלקו אלא שיעשו הגרלה. טענתו היא שלבעלות על המים אין חשיבות (בניגוד לעמדת ר"ע) כי אני לא יכול לשתות ולראות במות חברי רק בגלל שהמים שלי. אבל הוא גם לא אומר שישתו שניהם וימותו אלא שיש לשניהם אפשרות לשתות ולהינצל.
אמנם בניסוח שם כתוב "מוטב ישתו שניהם וימותו", ומשמע שכוונתו שממש ישתו וימותו. אבל אולי אפשר לדחווק שעדיף שישתו שניהם וימותו ולא ישתה הוא לבדו. אבל האלטרנטיבה האמתית היא לעשות הגרלה. זה קצת דחוק גם בגלל שדעת ר"ע מובאת אחרי בן פטורא. היה על הגמרא להביא את דברי ר"ע, ואז בן פטורא מגיב ואומר שאם אומרים שבעל המים ישתה אז עדיף שישתו שניהם וימותו. ולכןי ש לעשות הגרלה.
טוב, סתם הרהור שעלה בי כעת.