מחלוקות בדינים דאורייתא

בהמשך לשאלה הקודמת האם יש צד שיותר כדי לצדד בו (יותר סביר שזה מחלוקת בגזירה מאשר מדאורייתא)?

לא רואה למה יש כאן צד מועדף.

אני שאלתי אותך את השאלות כי הרבה פעמים שאני לומד משניות אני נתקל בקושי האם לנסות להבין מהלך של מחלוקת בסברא (שזה יותר קשה לי),
או מחלוקת בגזירה(שזה יותר קל לי להבין ולהסביר לעצמי). לפעמים אני מתלבט עד כמה "לבזבז" זמן לנסות להבין מה יכול להיות טעם המחלוקת בדאורייתא (גזרת הכתוב או סברא שקשורה לעצם הנושא או אפילו סברא חיצונית כמו שהסברתי לי פעם שמחלוקת בדיני טומאה וטהרה יכולהלהיות רלוונטית להלכות סכך בסוכה), או לנסות להבין למה אלא חששו וגזרו (מה הדמיון לאיסור שיכול לגרום לכדור שלג) ואלא לא חששו. יכול להיות אולי וגם זו שאלה שצריך כל פעם ללמוד כל משנה מורכבת בצורה כזו? העניין שזה לוקח הרבה זמן ואני מתלבט האם יש כללים שחיכולים להקל על ההתלבטות "ולחסוך זמן" או שהכל פתוח.

אני לא מצליח לחשוב על כללים בעניין. השאלה האם מדובר בדין תורה או לא צריכה להיבחן דרך המקורות לדין. אם לאחד הצדדים במחלוקת יש פסוק או דרשה אז מדובר בהלכה דאורייתא. אם לא – אז זה דין דרבנן. העובדה שיש מחלוקת לא נוגעת לזה.