מחשבת ישראל וחקר התלמוד

בעיקרון זה תלוי מה אתה מחפש. יש לא מעט ספרות אבל כל אחד כתובה למטרה שונה.

אם אתה מחפש ספרות שמתארות את המחקר המודרני הביקורתי תוכל למצוא אצל אורבך והמבואות של אלבק. בשביל ספר מבוא מודרני למחקר תוכל לקרוא את זה של הפתוחה שהבנתי שמתעסק בזה אם כי לא קראתי.

אם אתה מחפש חוקרים יראי שמים שהתפלמסו (בהצלחה יש לומר) עם תנועת 'חכמת ישראל' הישנה (עליה נמנים רנק שיר פרנקל שדל וייס גייגר צונץ וכל שאר הכנופיה) באותה התקופה ממש יש את הספרות המחקרית שיצאה מבית המדרש של 'בית המדרש לרבנים בברלין', הספר הבסיסי ביותר בנושא הזה שיצא משם הוא דורות ראשונים העתיק של הלוי שאם קראת את 'חכמת ישראל' בסיסי לקרוא גם אותו, יש גם את תולדות ישראל של זאב יעבץ (אם כי נתפס לא אמין בימינו ולא יצא לי לקרוא אותו אישית) ואת ספרי רד"צ על המשנה. גם המלבים התעסק באלו בפירושיו וביחוד בהקדמה לויקרא.

אם אתה מחפש חוקרים יראי שמים מודרנים בני האסכולה המגינה על המסורת מתוך ראיה מחקרית יש את הספר המקיף שחובה לכל אחד שמתענין הנושאים אלו לקורא של ענבל:

https://www.mosadharavkook.com/shop/תורה-שבעל-פה-2/

זו אנציקלופדיה של ממש. אין נושא שהוא לא מתעסק בו. אני מאוד ממליץ.

יש גם גם הספרים של מרגליות (אישית לא יצא לי לקרוא) או של קורמן (טוב בתור מושגים, אבל לא מעמיק ומחקרי לדעתי).

בקיצור, לא חסר חומר. מקד מה בדיוק אתה מחפש וניתן יהיה להמליץ ספציפית.

תודה רבה על ההפניות.

אני חושב שהתמקד כרגע במבואות של אלבק, דורות ראשונים של הלוי ותורה שבעל פה של ענבל.

באוירבך כבר קראתי את אמונות ודעות שמחדש הרבה אך לא נותן צורה כרונולוגית של התפתחות התושב"ע.

אני לקראת סוף התואר כסטודנט למדעי היהדות בפתוחה, את ספריה יצאה לי להכיר לעומק, אך חשבתי שיש התמודדות אורתודוקסית למחקרים ולמסקנות היוצאים מהמחברים שציינתי.

באופן כללי, אני משוכנע בשלד ההתפתחות שהתווה פרנקל וטשרנוביץ. רבים אומרים לי שבטח יש דחייה עניינית של המסקנות על ידי האורתודוקסיה, אך לא יצא לי לראות התמודדות ראויה עד כה, רק דחייה בקש.

יש גם יש. אם כך נראה שאכן הלוי, ענבל ואלבק הכי מתאימים.
מחד, ענבל עדכני יותר ומקיף גם את המחקר המודרני (ולכן הדחיות שלו חזקות יותר) ומאידך, הלוי יתרונו שהוא עובר אחת לאחת אחרי טענות אנשי חכמת ישראל כולם וזאת לפי שלבי ההתפתחות ההיסטוריים.

יש גם את הספר Tora And Logic של ר' חיים צימרמן (גאון מיוחד למי שמכיר).
אבל- הספר מעולם לא הודפס. כנראה אפשר למצוא אות אצל נכדו הרב שניאור פוטאש בירושלים

נדמה לגבי ענבל, שלמרות ההיקף הרחב שלו, המתודה שלו נורא אפולוגטית, לא כן?

הוא אכן אפולוגטי בחלקים מסויימים (ובאחרים הוא דווקא מוכן להודות בדבריהם). ואם ההטיה הבסיסית שלו, להרבה דברים יש לו תשובות של ממש, אותן הוא מביא גם מספרות מחקרית ולנתונים אלו יש משמעות רבה. אתן לך דוגמא, חוקרי מדעי היהדות חולקים על קדמות התפילין. הוא מביא קטע ממאמר שמראה שהמילה "טטפת" במצרית עתיקה היא כעיין תכשיט שהיו שמים על הראש. ומפה שהתפילין שלנו זה לא פיקציה של חזל ושהמקרא התכוון לאיזה משל אלא המקור של ההלכה הוא באמת קדום, עוד הוא מראה שהרבה מהמושגים המשנתיים מותאמים לתקופה ההלניסטית ולא לרומאית ועוד ועוד ראיות רבות בעוד נושאים (מקור הדרשות, קדמות הקבלה ועוד ועוד).

האמן לי כי אני לא ממהר להמליץ על ספרים שלדעתי ברמה נמוכה אבל ספרו מאוד מרשים והייתי ממליץ לכל אחד לקוראו אם הוא מתענין בנושא ואפילו באם לא.

בכל מקרה, שים לב ששאלתי את השואל לפני האם הוא מחפש ספרות מחקרית ביקורתית? או ספרות שמגינה על האורתודוקסיה עם טיעונים של ממש? ורק תחת הרובריקה הזו שהפנתי לענבל והלוי.

ועם*

לשואל:עוד מקבץ חשוב.ספרו של גילת על התפתחות ההלכה מעולה. המבוא לשו"ת דור רביעי חשובה מאד,ספרו של הלברטל מהפכות פרשניות מרתקת. וכדאי לחפש בקרב בית המדרש הגבוה של ישיבת עתניאל רבנים ששיטת לימודם אמונה לאורתודוקסיה יחד עם קבלת התפתחות ההלכה כמהלך אמוני שורשי. הרב נגן הרב אריאל אולי גם הרא"ם.

ויסוד היסודות ועמוד החכמות הקדמות הרמב"ם לפירוש המשנה ולמשנה תורה. זה עתה יצא בהוצאת 'מכון מש"ה': 'שיעורי הרב יוסף קאפח על הקדמות הרמב"ם לפירוש המשנה' חלק א. גם חשובים מאד: 'איגרת רב שרירא גאון' ו'סדר הקבלה' למאירי. ו'תן לחכם ויחכם עוד'.

בברכה, ש.צ. לוינגר

יש גם את הספר של הרב אליעזר ברקוביץ ההלכה כוחה ותפקידה בסגנון של גילת. אם כי בשביל תשובות ל'חכמת ישראל' זה ללא ספק הלוי וענבל (והפרקים הראשונים של אלבק). אגב לגבי אורבך לא דובר על ספרו אמונות ודעות אלא את ספרו על ההלכה.

תודה רבה על ההפניות, מקווה למצוא בהם התמודדות ראויה.
התחלתי כבר לעבור על ענבל, אני חייב לציין שבהקשר הזה של התפתחות התורה שבעל פה בראי היסטורי, אין שם הרבה התמודדות. ההתייחסות נשמעת לתורה שבעל פה תמיד כמכלול, כותרת אחת שמאגדת את כל הפרושים, הדקדוקים וכו', זה נשמע רחוק מן השכל. כמו שציינתי, אני כרגע בהתחלה, רק אחרי 80 העמודים הראשונים.

לגבי מי שהמליץ על הרמב"ם בהקדמה למשניות, איגרת רב שרירא גאון וכו', תודה. המקורות נורא ידועים, אולם, נראה לי שהם מציגים את האמונה בשלמותה ויוצאים מתוך אקסיומות ידועות. הרמב"ם אמנם מתאר בשונה לגמרי את התורה שבעל פה במורה נבוכים מאשר בהקדמת המשנה. אני מאמין שזה כיון שהוא מייעד את הספרים לקהל יעד שונה.

אני מחפש התמודדות שכלית על בסיס ראיות מתוך עולם התלמוד והמחקר במקביל, על מנת לנסות להשיג לעצמי את העיקר החשוב הזה בדבר התפתחות התורה שבעל פה, כאשר הנגזרת תהיה השאלה בדבר מקור הסמכות של התורה שבעל פה.

אשמח אם יש גם הפניות לספרות מחקר על כל סוגי התפתחות התורה שבעל פה, לאו דוקא הלכה. לדוגמה, התפתחות עיקרי האמונה בעם, נורא אהבתי את תולדות האמונה הישראלית של קויפמן. בפילוסופיה יהודית יצא לי לקרוא בנתיים רק את גוטמן.

דווקא 'רב צעיר' לא כל כך נחשב היום, הוא מרבה באמירות כוללניות ופחות מגבה עצמו בראיות. החוקרים בימינו ריטשו הרבה מדבריו

אשמח אריאל אם תוכל להפנות אותי לאותם חוקרים או מאמרים בהם דנו בדבריו של רב צעיר.

האמת היא שמעיון בדבריו ראיתי הרבה מקורות וראיות, ישנן כמה הנחות יסוד כמו החלוקה למדיניות ורוחניות והנגזרות מהן, כגון רוחניים מקרבים גרים ומדיניים מרחיקים, שבאמת ניתן לערער על כך.
בכלל, ההסברים שלו להלכה למשה מסיני, פרושים מקובלים ודרכי לימוד שהתפתחו מהלל ועד רבי עקיבא, בהחלט מוסברים בטוב טעם לדעתי.