מטא עיון תלמודי

שו"תקטגוריה: פילוסופיהמטא עיון תלמודי
מוטי שאל לפני 9 חודשים

שאלה לא כ\"כ קלאסית בעיון תלמודי. בגמ\' בב\"ק ובבב\"מ ובעוד מסכתות כתוב שסומכוס לומד שממון המוטל בספק אם יש דררא דממונא אז חולקים, אני מבין עד כמה שזה הדין את ההיגיון שעומד מאחורי הדברים, שאם יש סיבה אמיתית במציאות לומר שזה של אחד משניהם אז לכל אחד יש כבר איזה שייכות בממון (כלשון הרשב\"ם) וזה מה שהדררא דממונא אומר. אבל אני מנסה להבין את ההיגיון שעומד מאחורי הדברים, כלומר, מה הסיבה לחוקק דין כזה, הרי גם אם יש דררא דממונא וגם אם אין ישנם חמישים אחוז לכל אחד מהם, ובמבחן המציאות הסטטיסטיקה תהיה שחמישים אחוז מהפעמים יתברר שהממון שייך לראשון וחמישים אחוז ההיפך, ואם כן מה גורם לסומכוס לומר את דינו רק בדררא דממונא. המטרה שבית דין נועדו זה כדי להכריע כמה שקרוב יותר לאמת או כמה שיותר טוב לעומדים בדין, ומה שסומכוס אומר לא עוזר לסיבות האלו.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 9 חודשים

אתה מניח שהסטטיסטיקה קובעת ולא היא. סטטיסטית אין עדיפות לנצתבע על פני התובע ובכל זאת ידו על העליונה. יש שיקולים משפטיים מעבר לסטטיסטיקה. ראה קונטרסי על 'סברות משפטיות' בסוף קונטרס המיגו. יש גם הבדל בין ספק דאיקבע איסורא לספק דלא איקבע איסורא, למרות שסטטיסטית זה אותו דבר. ראה גם טוריי על ראיות סטטיסטיות במשפט שעסקתי בהבחנות הללו.

מוטי הגיב לפני 9 חודשים

תודה. אני מבין לגמרי את ההבחנה בהבדל. ובכל אופן אני שואל שאלת תם, למה מכריעים בצורה המשפטית בדרך זו, הרי הסטטיסטיקה תוביל אותנו קרוב יותר לאמת ולתועלתניות של שני העומדים בדין. השאלה היא לא על מה שנאמר כאן אלא על ההיגיון שעומד מאחורי החקיקה המשפטית

mikyab צוות הגיב לפני 8 חודשים

הסברתי שם שאנחנו לא תמיד חותרים לאמת במובן של למי שייך הכסף. האמת המשפטית שונה מהאמת העובדתית. זה נכון לפעמים גם במערכות משפט אחרות, אבל בהלכה זה מאד כך. חכמים הבינו שכך ראוי לנהוג משפטית גם אם זו לא האמת העובדתית. במערכות משפט אחרות זה קורה בד"כ בגלל שיקולי יעילות ואפקטיביות של הדין, בהלכה זה קורה גם מפני שיש אמת משפטית שאינה בהכרח האמת העובדתית. יש רובד מטפיזי בבסיס ההלכה וגם החלק המשפטי שבה, והוא מתנהל אחרת מאשר הצדק הרגיל. עמדתי על כך לא פעם (למשל במאמרי על דיני הקניין והבעלות בהלכה).
כל דיני הספיקות בממון, כמפורט בתוס' ריש ב"מ ובפ"ג דב"ב ועוד אינם מבוססים על סטטסיטיקה אלא על תפיסה משפטית כיצד ראוי לנהוג בספיקות. דררא דממונא הוא רק אחד העקרונות מתוך כמה וכמה.

השאר תגובה

Back to top button