מסכת סוכה
הרב מיכי שלום.
א. הגמרא בתחילת מסכת סוכה דנה בשאלה שעוסקת בנוסח המשנה ומשווה למשנה במסכת עירובין.
שאלת הגמרא היא מדוע לגבי סוכה הנוסח הוא פסול ולגבי עירובין לשון ימעט.
בעלי התוספות מסבירים שאם המשנה הייתה כותבת ימעט על סוכה, אדם היה חושב שבדיעבד הסוכה כשרה ולא היא. אך לא הבנתי מה הדין בקורה, אם לא מיעט, כשר בדיעבד ?
ב.חשבתי לעשות חילוק בין סוכה לעירובין. בסוכה אם לא תיקן ביטל קיום מצוות סוכה שחיובה מן התורה. כיוון שהסוכה פסולה. אך בעירובין אם לא הנמיך הקורה מקסימום עבר על איסור טלטול מדרבנן . האם החילוק נכון?
תודה .
ההבדל אינו בין דאורייתא לדרבנן, אלא בין מצווה למתיר. סוכה היא מצווה, ולכן שייך לחלק לגביה בין לכתחילה ובדיעבד: אם עשה כך יש לו מצווה מן המובחר, ואם לא עשה כך אז יצא יד"ח אבל אינו מן המובחר (אלא שאינו מעכב). אבל הקורה היא מתיר ולא מצווה (כשיש קורה אפשר לטלטל), ולכן אין מה לחלק בין מצווה לכתחילה ובדיעבד. אם זה מתיר אז זה מתיר ואם לא – אז לא. אין מתיר מן המובחר. רק לגבי מצווה אפשר לדבר על מצווה מובחרת יותר ופחות מובחרת.
אמנם ראה בעניין זה בברכת שמואל גיטין (כמדומני סי' ב, אבל איני בטוח), שדן לגבי גיטין שנפסלו מדרבנן, ותוהה מה שייך לפסול לכתחילה ולהכשיר בדיעבד את הגט הרי זו אינה מצווה אלא מתיר. לכאורה זה מנוגד לטענתי כאן. אבל אני מבין איפכא, שמכאן ראיה שגט הוא מצווה ולא מתיר, ואכ"מ.
כעת ראיתי ששאלה א שלך עונה על ב. דוק היטב.
הרב מיכי שלום.
תודה על התשובה המהירה .
יכול להיות שההבדל הוא גם בין מצווה למתיר אך הגמרא בתירוץ הראשון עושה חילוק בין דרבנן דאורייתא .
כמו כן משמע מבעלי התוספות שבדיעבד לא יצא ידי חובה במקרה שישב בסוכה מעל 20 אמה. לכן נקטה הגמרא לשון פסול. אם הייתה כותבת ימעט הייתי חושב שבדיעבד יצא.
לגבי מבוי יש לומר לדעתי שזו תקנה של חכמים לשים קורה שלא יטעה בין מבוי לרה"ר. אך לא שייך לומר על קורה שהיא פסולה אלא שהיא לא מספיק טובה בשביל היכרא ולכן נקטה המשנה לשון ימעט.
לגבי גט שנפסל מדרבנן,
למה לא נכון להגיד שפשוט מדובר כמו בתוקף של קידושי דרבנן?
כלומר שברגע שאישה מתקדשת מדאורייתא חלים עליה שתי חלויות, חלות אשת איש מדאורייתא ומדרבנן. גט שכשר מדאורייתא ופסול מדרבנן מסיר את החלות הדאורייתאית בלבד.
זה בוודאי נכון. שאלתי לא נגעה לעצם הפסלות מדרבנן אלא להבחנה בין פסולי דרבנן שונים. יש פסולי דרבנן בגט שפוסלים את הגט והופכים את האישה לאשת איש (מדרבנן) ואת ילדיהה מהשני לממזרים (מדרבנן). יש פסולי דרבנן שרק מחייבים לתת שוב גט נוסף, כשר. יש פסולים שלא מחייבים אפילו את זה. הברכ"ש מקשה מה מקום לחלק בין הפסולים השונים. אין כאן מצווה מן המובחר. אתה יכול לומר שהגט פסול מדרבנן ולכן האישה היא אשת איש דרבנן. אבל לומר שהגט פסול בלי שום משמעות אופרטיבית זה חסר כל משמעות. שהרי אין כאן קיום מצוות גירושין שאפשר לומר שנעשה באופן לא מהודר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer