מעצר בבית של פלסטיני

שלום הרב,
אני חייל מילואים ומשרת ביחידה ביו"ש,
בשבוע האחרון יצאנו באחד הלילות למעצר בכפר פלסטיני.
בשלב מסויים לאחר הפריצה לבית ובידוד החשוד (לפי אינדיקציה של השב"כ בסחר באמל"ח) משאר בני  בית, אחד המפקדים אמר לי לשמור על בני המשפחה של החשוד. 
הגעתי לחדר, ראיתי אמא צעירה יושבת על המיטה במבט מיוסר, וסביבה ארבעה ילדים קטנים בגילאי 4-10 בערך, מסתכלים עליי מבוהלים, לאחר שכרגע פרצו להם כ-15 חיילים הביתה באישון לילה. האמת שהיה לי קשה עם הסיטואציה הזו ולא יכולתי להישיר להם מבט, הסתכלתי הצידה.
בינתיים שאר החיילים הפכו להם את הבית ברמה של להוציא כל מה שבארונות, מתחת למיטות, לקרוע שקיות בגדים ולהשליך על הרצפה, וכשלא מצאנו כלום, לקחנו את אבי המשפחה אזוק, התקפלנו ויצאנו לבית הבא, ללא אמל"ח ועם בית הפוך לחלוטין.
אני ימני בדעותיי, אך יצאתי משם בטעם מריר משהו, הדבר גרם לי גם להרהור, האם אנחנו לא מגדלים במו ידינו את המחבל הבא? הרי הילדים הללו שהתעוררו בלילה מבוהלים בוודאי יזכרו זאת עוד שנים רבות, ומי יודע כמה זה ישפיע עליהם לרצות לרצוח או לעשות פיגוע.
מצד שני אני יודע שבשכל זה היה מוצדק, כי הרי הוא חשוד וצריך לבצע חיפוש, אם כי לא ברור מה רמת החשד (וכאמור לא מצאנו כלום).
כמו"כ הרהרתי בעובדה הידועה שערביי יו"ש עושים יותר פיגועים מאשר ערבים ישראלים, ולדעתי זה לכאו' מאותה הסיבה, לערבי הישראלים יש עתיד, פרנסה, ומדינה שמכירה בו ולכן יש לו מה להפסיד ואולי גם הכרת הטוב, ואילו לבני משפחתם הפלסטינים אין עתיד, בקושי עבודה (כמות השבח"ים שמחפשים עבודה בישראל ויצא לנו לתפוס בגזרה היא די גבוהה וזה רק מה שאנו מצליחים לתפוס) אין כ"כ מה להפסיד, ועם השנים מצטבר רק כעס ומירמור, אז האפיק של להיות מחבל עולה באופציה יותר בקלות.
אשמח לשמוע מה דעת הרב בעניין?