מערכת מכוננת ומכוונת
במאמר לפרשת קרח תשסז כתבתם על ההבדל בין מערכת מכוננת ומכוונת בהלכה ועל החילוק שיש בזה בין דיני ממונות וחושן משפט (מערכת מכוונת) לבין עולם האיסורים (בדר"כ מערכת מכוננת). בקוטנרסי שיעורים על דין היזק שאינו ניכר מביא שיטה שנראתה לי דומה דומה, ותהיתי האם גם בעיניך היא הולמת את מה שכתבתם, וז"ל: "ונלע"ד דישנה גם שיטה שלישית ומחודשת לגמרי בביאור ההלכה דהיזק שאינו ניכר, דלא מקרי היזק, אם ההיזק תלוי בדיני איסור והיתר או מצות התורה, דדיני ממונות ונזקין לחוד, ודיני איסורים ומצות לחוד, ופרשת נזקין לא נאמרה אלא במקום שבלא דיני האיסור גם כן ישנו נזק מדיני ממונות לחוד שהם דינים שבין אדם לחבירו; אבל באופן כזה שבלא דיני האיסור או בלא המצוה שהוא בין אדם למקום, אין כאן שום נזק כלל, ורק האיסור או המצוה זהו פועל ההיזק, בזה לא אמרה התורה דיני נזקין דאין שום חיוב תשלומי ממון בשביל האיסורים ומצות רק בשביל נזקי ודיני ממון שבין אדם לחברו, ולכך אין חייב בתשלומין אלא בנזק שמצד דיני ממונות בלבד (מדיני חשן משפט) ישנו מזיק, וניזק, והיזק, אבל אם מדיני ממונות בלבד אין כאן נזק, וצריך לצרף דיני איסור והיתר (דיני יורה דעה) או דיני מצות (אורח חיים) על נזק כזה לא נאמרה פרשת נזקין, דחיוב נזקין אין לו שום שייכות לאיסורים ומצות, דהא אפילו מי שהוא פטור מכל המצות שבתורה מכל מקום חייב הוא בנזקין".