מצווה שחייבים בה כל יום ומברכים עליה
שלום הרב!
האם הרב או חברי האתר מכירים מצווה חוץ מלימוד תורה שמברכים עליה כל יום מחדש?
השאלה שלי נובעת מדיון שבו השל"ה סובר שאדם שלא יוצא מהסוכה צריך לברך בכל בוקר מחדש "לישב בסוכה", כי המצווה מתחדשת כל יום.
המגן אברהם חולק ומביא ראיה מציצית שלמאן דאמר לילה זמן ציצית לא צריך לברך עליה כשיקום.
אך לדעתי אין ראיה מציצית שהרי ניתן לומר שסוכה היא כמו לימוד תורה שאף אם לומד כל הלילה, משיאיר היום חייב לעצור ולברך ברכות התורה. אך דבריי נכונים רק אם מניחים שברכת התורה היא ברכת המצוות, ועם זה אני עצמי לא מסכים ויותר נוטה לחשוב שהיא ברכת השבח.
לכן אם אכן יש מצווה כזו שמברכים עליה בכל יום מחדש ברכת המצוות יהיה בזה כדי לערער על דברי המגן אברהם, יש לי נטיה לא להסכים איתו, אבל אני רוצה לחזק את זה.
תודה
מצוות קריאת שמע וציצית. אולי כוונתך למצווה תדירית. זה לא אותו דבר כמו מצווה שחייבים בה בכל יום. אני לא מכיר מצווה תדירית כזאת. אה, ואני מסכים שברכת התורה אינה ברכת המצוות (בכל אופן, לא כל ברכות התורה).
יש לדון בספירת העומר, ואכ"מ.
תודה,
אני שואל על מצווה שתוך כדי שאני מקיים אותה – נכנס יום חדש – ואני אצטרך לברך עליה שוב. לא מצאתי הגדרה למצווה תדירית, אם הכוונה למצווה שיכולה להמשך כמו סוכה, תורה, אז כן, זו כוונתי. תודה על החידוד.
ספירת העומר אין מצב שאני באמצע לקיימה ויכנס יום חדש ואמשיך לקיימה, כי כל יום הספירה היא שונה…
כן זכרתי שאתה סובר שברכת התורה אינה ברכת המצוות (מטור 479). אבל שאלתי את עצמי, אם כן למה נוסחתה היא: "אשר קידשנו במצוותיו"?
הרב אשר וויס כותב:
ובעיקר הדבר אם ברכת התורה ברכת המצוה היא או ברכת הודאה, הנה באמת פשוט דהברכה הראשונה ברכת המצוה היא, דהלא כל הנוסח 'אשר קדשנו במצוותיו וציונו' דומה לכל שאר ברכת המצוות, והברכה האחרונה 'אשר בחר בנו' היא ככל ברכת ההודאה, וא"כ לכאורה כל מה שהארכנו לעיל אין לו מקום כלל אלא תלוי הדבר באיזו ברכה מדובר.
אך באמת נראה פשוט דאף דבודאי אנשי כנה"ג תיקנו שני ברכות בברכה"ת, אחת בלשון ברכת המצוות ואחת בלשון ברכת ההודאה מ"מ עדיין יש לחקור במהות המצוה מה"ת, דהלא מה"ת אין מטבע מסויים בברכות, ואין להם כל נוסח מוגדר, וא"כ יש לעיין בעיקר החיוב מה גדרו. ובאמת אפשר דברכת המצוה היא ואעפ"כ מברכינן 'אשר בחר בנו' שהיא מעולה שבברכות כמבואר בברכות (י"א ע"ב), ואפשר דברכת ההודאה היא ואעפ"כ נברך 'אשר קדשנו' דהלא גם נוסח ברכת המצוה יש בה הודאה שמודה להקב"ה שקדשנו במצותיו וא"כ פשוט דאין להכריע מנוסח הברכות על גדר המצוה מה"ת.
והנה לדעת הבית יוסף (שם) נשים מברכות ברכת התורה, ונתבאר לעיל דהוא סובר דברכת הודאה היא ועל כן גם נשים מברכות אעפ"י שהן פטורות מת"ת. ולכאורה קשה דמ"מ איך יברכו ברכת 'אשר קדשנו במצוותיו' אם אינם מצוות בת"ת, והלא פשוט מפשטות לשון השו"ע דהן מברכות את כל הברכות ולא ברכת 'אשר בחר בנו' בלבד [ובאמת הגר"א בסי' מ"ז הנ"ל תמה איך יאמרו הן "וציוונו" והן "ונתן לנו"]. אלא נראה כמבואר דאם מהות הברכה מה"ת ברכת הודאה היא, דין הברכות כולן נגזר מגדר זה, ואף ברכה ראשונה דינה כדין ברכת הודאה ונשים חייבות בה, ועדיין צ"ע בזה.
<ul>
<li>מצוות תדיריות מופיעות בחינוך ובהקדמה למ"ב ספירת העומר היא מצווה מתמשכת אלא שכך עניינה לעלות כל יום בספירה.</li>
</ul>
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer