מצוות עם טעם לוואי

אתה יכול לפרט יותר למה זה לא משכנע? גם אתה מודה שהתורה ניתנה בזמן מסוים בעבר וכנראה ניסתה לתקן את דרכיו הפרטיקטלריות לפני 3500 שנה. למה זה לא סביר להסביר ששעטנז או בשר וחלב מתכתבים עם מנהגים קדומים של עובדי אלילים והתורה באה לתקן?

רוב המצוות לא מתקנות מאומה, לא עכשיו ולא בעבר. בוודאי פרטיהן לא רלוונטיים להסברים של הרמב"ם (כמו שהוא עצמו מודה). אז מה יש כאן להסביר? נ"ט בר נ""ט של חלב שבא במדע עם בשר מונע איזושהי עבודה זרה? אתה באמת קונה את זה?

1. הפער ההיסטורי התרבותי, דתי ופוליטי בינינו (גם תקופתו של הרמב״ם ) לבין מתן תורה הוא עצום, נותר לנו רק לנחש ניחוש מושכל( או בעצם לירות באפלה) מה היה בקונטקסט שבו ניתנה התורה. כמובן שאני לא טוען שאנחנו יכולים להבין את טעמי המצוות היום, אלא רק טיעון עקרוני שניתן להבין לו היינו מבינים היטב את הקונטקסט האלילי אי אז. לכן לא ברורה לי קביעתך הנחרצת שהמצוות לא מתקנות מאומה בעבר.

2. גם אם לתורה אין מקור אלוהי, ונכתבה על ידי אנשים שונים בתקופות שונות, כנראה שהיו סיבות חברתיות, דתיות או פוליטיות למצוות הכתובות בתורה.

3. הפרטים הקונקרטיים באמת לא יותר מדי קשים. אולי היה הסבר אז, אולי לא והיה צריך לבחור משהו ספציפי כדי להעניק לזה סמכות של חוק ברור.

4. הטענה שלך לגבי טעמים נסתרים של צורך גבוה היא מאד משונה בעיני. התורה מלאה הפסוקים שהמצוות באות לטובתנו. אתה מביא את ההסבר הזה כדי להנצל מחוסר תוחלת של המצוות בימינו, כמו שאתאסיטים מביאים את תאוריית האינסוף יקומים פוטנציאליים כדי להסביר את הדיוק של הקבועים הפיזיקאליים.

1. אתה מגזים עם הערכתך את ההבדל בין התקופות. אם ההבדל כה גדול אז גם טעמיו של הרמב"ם אינם רלוונטיים.
2. לגמרי, רק לא "גם" אלא "רק" (אם היא נכתבה על ידי אנשים). אם היא נכתבה על ידי אלוהים אני טוען שאין לה (כלומר להלכה) מטרות כאלה.
3. אולי. אשמח לשמוע השערות.
4. אתה הופך את הכיוונים. תוכל לחפש כאן באתר דיון על החובה לדון לכף זכות (למשל במאמרי על התער של אוקאם). אני לא אומר זאת רק כדי להצדיק את מה שאני רואה בתורה, אם כי גם זה לגיטימי. אם הגעתי למסקנה שהקב"ה נתן תורה אז כעת אם יש לי קושי אני מיישב אותו. ברור שלא הגעתי למסקנה שהיא ניתנה לנו מלמעלה בגלל התבוננות בתוכנה. אבל מעבר לזה, אפריורי לדעתי המוסר אינו מטרה של מתן תורה ולכן צריכים להיות טעמים ומטרות דתיים.
תיאוריית המולטיוורס של האתאיסטים היא מוזרה מאד, שלא כמו כאן. ראשית, מפני שיש הסבר הרבה יותר פשוט ומתבקש, אז למה לברוח ממנו? שנית, מפני שהיינו אמורים לראות את כל היקומים הללו, או לפחות כמה מהם (אמורים להיות מספר אינסופי כדי להצדיק אנתרופית את היקום שלנו). זה שאיננו רואים אותם מהווה קושי בתיאוריה ההיא.

1. באמת הסיכוי שהרמבם צדק בטעמי המצוות הוא קלוש מאד בגלל הפער ההיסטורי
3. אין לי השערות, בדיוק בגלל זה שהתורה ניתנה בתקופה אחרת לחלוטין. רק מלקרוא את כמות הפסוקים שמנסים להלחם בתשוקה לעבודה זרה שהיתה אז, אתה מבין שזה עלול להוות מוקד רציני מבחינת טעמי המצוות. שוב, למצוא הסבר פרטיקולרי מדויק זה לירות האפלה.
4. הדיון פה הוא לא תלוי באם התורה נכונה או לא. הגישה של הרמב״ם נראית לי הרבה יותר סבירה (הגישה, לא ההסברים הספציפיים) לטעמי המצוות מאשר איזה "צורך גבוה" נעלם וסתום שממציאים בדיעבד כי החוקים לא מובנים.

אין לי אלא לחזור ולומר שאצלי זו מסקנה אפריורי ולא מתוך עיון בתורה. לא סביר שהטעמים הם מהסוג של הרמב"ם עוד לפני שקראתי אותם ולא השתכנעתי. ואחזור גם על כך שהפער שאתה מצייר הוא מופרז מאד.

הטענה האפריורית שלך היא כדלקמן (תקן אותי אם אני טועה): אם המטרה היא מוסרית (במובן הרחב, כולל תפיסות נכונות ששוללות אליליות ויצירת חברת מופת וכו') בלבד, הוא יכול לא לברוא את העולם וחסל. אין צורך במוסר אם אין עולם. על כרחך שיש סיבה לא מוסרית, וחסרת פשר מבחינתנו שנקרא לה הלכה. את התוצאה ההלכתית הוא לא יכל להשיג בלעדינו בגלל שהוא צריך שיהיו בני אדם שיבחרו בהלכה (הם כמובן לא מבינים חצי דבר במה ההלכה משיגה בעולמות העליונים , אלא הם פועלים רק מתוך ציות לאלוהים).
ואני שואל (וזו שאלה שכבר שאלתי בעבר בלי מענה מניח את הדעת לטעמי) אולי אלוהים צריך בני אדם שיבחרו במוסר במובן הרחב , ואז אתה לא צריך להגיע אפריורית לטענה שלך?

נו, אז חזרנו לשאלה ההיא. אין טעם לדון בה שוב. אמרתי את דעתי.