משיח

גם שכר ועונש גן עדן גיהנום לא כתוב בתורה ואפילו לא בנביאים לפחות לא מפורש מה עמדת הרב לגבי זה? ואם גם זה לא ברור מה בעצם הענין בעבודת ה' אם אני עובד בשביל כלום כאשר אין גאולה או שכר ועונש..

אותו דבר.
ראשית, לא אמרתי שאין. אמרתי שאיני יודע. שנית, לא עובדים בשביל השכר. רא הרמב"ם תחילת פ"י מהל' תשובה:
הלכה א
אל יאמר אדם הריני עושה מצות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא, ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן כדי שאנצל מן הקללות הכתובות בתורה או כדי שלא אכרת מחיי העולם הבא, אין ראוי לעבוד את ה' על הדרך הזה, שהעובד על דרך זה הוא עובד מיראה ואינה מעלת הנביאים ולא מעלת החכמים, ואין עובדים ה' על דרך זה אלא עמי הארץ והנשים והקטנים שמחנכין אותן לעבוד מיראה עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה.
הלכה ב
העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצות והולך בנתיבות החכמה לא מפני דבר בעולם ולא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת וסוף הטובה לבא בגללה…

אני יודע שיש אידיאל להגיע לעבודה מאהבה אבל זה אמור ליהות מבוסס על עניין השכר ועונש אחרת אני לא רואה שום סיבה אמיתית למה לעבוד.. או יותר מזה למה לאהוב את ה'? בסופו של דבר זה חייב להתחיל מגמול כל שהוא אחרת אין סיבה שאשנה את הלך חיי בגלל הכרת הטוב על כך שהוא ברא אותי..

הסברתי את הדברים באורך בטרילוגיה שלי. החובה לעשות את מה שנכון לא תלויה בגמול. כמו שהחובה להיות מוסרי לא תלויה בכך שיהיה לי גמול כלשהו. האם אני לא רוצח או לא גונב בגלל שארוויח מזה משהו? האם מאדם חילוני אין ציפייה לא לגנוב ולא לרצוח (בלי הסנקציות שמטיל החוק)?
האמת היא הסיבה הכי טובה, והיא לא זקוקה להנמקה נוספת. עשיית המצוות הופכת את העולם לטוב יותר (במובן רוחני כלשהו), וזו הסיבה לעשות זאת. מה עוד שזה נותן לנו פשר לחיים ומערכת עקרונות לנתח את החיים ואת העולם (לא אאריך כאן).
אם מישהו מתקשה לקיים מצוות בלי גמול, לו נועדו הסיפורים על השכר ועונש (בהנחה שאלו אכן סיפורים לא מבוססים). זו שאלה לפסיכולוג ולא לרב. היא לא מצויה במישור הערכי אלא הפסיכולוגי.

למען האמת, אף לא עמדתי על דעתו של אדם שמקיים ערכי מוסר שמגבילים את חופשיותו ורצונותיו במידה והם לא מוסיפים לו כלום הסיבה שאני מקפיד על ערכים זה כי זה טוב לי או משום המחויבות האמונית או משום שחונכתי לא לגנוב ואם אני יגנוב ארגיש רע מאד עם עצמי שכבר לא רווחי לי ההנאה מהגניבה ואולי גם משום העניין שאני לא יגנוב כדי שאחרים לא יגנבו לי כלומר שווה לי להאמין בערך בשביל מוסכמה חברתית שתטיב עמי אמנם זה נראה לי רק הסיבה לערכים היוןם אני מקיים ערכים כי רע לי להפר אותם אני אוהב בשר אבל אני מרגיש כל כך מגעיל שאני חושב על הצער שעברה הפרה עד שהגיע לי לצלחת עד שכבר לא טעים לי ואני לא אוכל אישית אבל אני לא רואה בזה שאני יותר ערכי באמת של הדברים ואני גם ממליץ לאחרים לא לראות דברים על הצער שעוברים בע"ח כדי שימשיכו ליהנות זאת גם נראה לי ההסתכלות הרציונלית על ערכים ולכן התפלאתי על הדברים שהרב כתב בעד טבעונות… הלא כן?
נ.ב. הטרילוגיה זה כולל את מחברות אמונה שיש לרב באתר או שאין קשר?

אם כך, אז זו נקודת הוויכוח שלנו. לדעתי לא כל המעשים הם אינטרסנטיים (נכתבו כאן כמה טורים על כך וגם טוקבקים עסקו בזה).
גרסה מתוקנת של המחברות מרכיבה את הספר הראשון בטרילוגיה.

אם הרב יוכל לשלוח קישורים ברורים כי לא מצאתי משהו מקיף על העניין… בכ"א אני גם לא טוען שהכל זה אינטרסים אלא שאדם נולד עם תחשות טבעיות\נרכשות כלפי דברים לא מוסריים כל אדם נורמטיבי יש לו תחושה רעה וסוג של גועל פנימי כלפי רצח ולכן הוא ישמור אמנם בעבודת ה' זה נראה לי לא רלוונטי..

ראה טור 120 (וקצת 122) ואחריו.

התחושות הללו, אם הן המניע לפעולה, זה בדיוק כמו אינטרס. אתה עושה זאת בשביל התועלת (תחושה פנימית טובה). בשיעור הזום של אתמול בערב עמדתי בקצרה על ההבחנה הזאת.