משנתך, וליבוביץ' ומשנתו
שלום הרב מיכאל.
1. הרב מיכאל, כיצד טענת באחד המאמרים שלך שבנושא האמונות והדעות ביהדות אין אמירה מוחלטת ואין לרמב"ם וכו'.. אמירות שאי אפשר להפריך וגם אם כן, נחיה על פיהן למרות שאנו יודעים שזאת טעות.. (אם אני טועה בהצגת עמדתך, אשמח לתיקון). בכל זאת, ישנם מספר דברים ביהדות בתחום האמונות שלא היו יהודים גדולים במחשבה היהודית שחלקו עליהם כמו תורה מן השמיים, מציאות האל וכו'.., אז איך זה מסתדר עם העמדה שלך?
2. כיצד ליבוביץ' מתמודד עם העמדה שאלוהים שומע תפילה? הרי אנחנו גם מתפללים על זה וזה חלק מהנוסח. לא מכיר גם הוגה יהודי גדול כמו הרמב"ם וכו'.. שטען שאין אלוהים באמת שומע תפילה וזה לא "בית מרקחת".
3. בלי קשר לשאלה הקודמת. כיצד ליבוביץ' אמר שאין קדושה במשכן וכו'.. הרי נאמר במפורש בפסוקים שאלוהים שוכן שם?
אשמח אם תאמר לי את דעתך על הדברים הבאים שהרב שרלו כתב באחד השו"תים על ליבוביץ':
4. עמדתו של פרופ' ליבוביץ בתחום ה'לשמה הצרוף' אינה נכונה משתי סיבות עיקריות. ראשית, התורה כולה ואף דברי חז"ל מלאים התייחסות לעונג המצוות, ללימוד טעמן (וקשה להבין כיצד הוא רואה עצמו כרמבמיסט בכלל) וכדו'. חז"ל הדריכו שלא לקיים את המצוות על מנת לקבל פרס, אך לא עיקרו מתוכן את ההשלכות החיוביות "לטוב לנו כל הימים". סיבה שניה היא בשל העובדה כי הוא עצמו לא פתר את הבעייה שהציג ביחס ל'לשמה': שהרי לשיטתו, אדם מקיים את המצוות רק בשל רצון ד', אולם עצם העובדה שהאדם רוצה לעשות את הדברים שהם לרצון ד' והוא עושה את שהוא רוצה לעשות מהווה כבר 'שלא לשמה' על פי משנתו של פרופ' ליבוביץ עצמו. פרדוקס זה מלמד כי אנו חייבים להגדיר מחדש את ה'שלא לשמה'. לפני שנים העלה מו"ר הרב ליכטנשטיין שאלה דומה בתחום הנישואין: האם אדם חייב להתאהב בבחורה המכוערת ביותר, המרשעת והטיפשה ביותר, כדי שאהבתו תהיה אהבה לשמה ? שאלה זו מהווה מודל להגדרה מחדש של המושג לשמה ולדחיים הרעיון של פרופ' ליבוביץ כגורם מכונן יחיד. מובן, כי עצם היסוד שיש ביהדות ממדים של עקידה הוא נכון, ואף אני הקטן כתבתי אל מעט על כך. אולם הטוטליות אינה נכונה.
5. עמדתו של ליבוביץ בתחום ההיסטוריה סותרת את התנ"ך כולו. בניגוד לעמדה הקודמת שהיא בסיס לויכוח, זו עמדה לא לגיטימית.
6. לגבי העיקרים של תחומים אלה – יש מקום לדיון עליהם, ואף הראי"ה התייחס לשאלה זו במאמרו העיקרים. ברם, פרופ' ליבוביץ טשטש בין שאלה האם זה 'עיקר' לבין האלה האם זה נכון. לגבי הנכונות של האמונה בביאת המשיח אין לי אלא לפנות שוב לרמב"ם.
תודה מראש!
שלום רב.
הדברים שהעלית כאן נדונו לעייפה כאן באתר. מציע שתחפש כאן. אענה בקצרה.
1. הצגתך את עמדתי לקונית מדיי ולכן איני יכול לתקן או לאשר. אבל העובדה שלא היה מי שחלק לא ממש חשובה לטיעון שלי. אם מסקנתי היא X גם אם כולם לא מסכימים לה עדיין זה מה שאני חושב. לכן יש לך אפשרות לשכנע אותי או לא. הגדרתי כאפיקורוס לא תשנה זאת, וגם לא אמירה שהיהדות אומרת אחרת. כל עוד זו מסקנתי אז מבחינתי היהדות לא אומרת אחרת. אגב, גם בסוגיות שיש הסכמה לא תמיד זו הסכמה אמתית, שהרי המושגים נתונים לפרשנויות שונות.
2. ראה סעיף קודם.
3. הוא מפרש את המושג קדושה אחרת. זו לא קדושה בחפצא (במציאות האובייקטיבית).
4. בהקדמת אגלי טל כתב דברים דומים על לימוד תורה. שאמנם המוטיבציה צריכה להיות לשמה אבל אין זה אומר שאסור ליהנות ולשמוח בלימוד. אינני עוסק בפרשנות שיטת לייבוביץ או הרמב"ם, ובוודאי לא בהלימה ביניהן. זה לא ממש מעניין מבחינתי.
5. כתבתי כאן שכנראה היה שינוי במדיניות של הקב"ה ומעורבותו בהיסטוריה. ראה למשל כאן: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/
תוכל למצוא כאן באתר אינספור דיונים על כך. באשר ללגיטימיות של עמדה כלשהי, ראה דבריי למעלה. אין דבר כזה עמדה לא לגיטימית.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer