נבואה שמגשימה את עצמה בהלכה
האם יש התייחסות למצב שבו עצם פרסום הלכה גורם לאמיתות שלה? למשל בדין מחאה בחזקת שלוש שנים, האם האדם מוחה כי זו ההלכה או שהיה מוחה בלי קשר? ואם הוא היה מוחה בלי קשר, האם זה מחזק את ההנחה הזו?
כך גם באין אדם פורע תוך זמנו.
בנוסף, האם יש קשר לפיקציית ידיעת החוק? למשל באין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, האם ההגדרה של זנות היא ההגדרה ההלכתית של בעילה ללא קידושין או ההגדרה האנושית והאם יש נפ"מ?
המצב מורכב יותר. בהתחלה היה מצב טבעי שבו מחו תוך שלוש שנים, מתוך כך נקבעה ההלכה של החזקה, וכעת ההלכה חוזרת ומשפיעה על המחאה.
למיטב הבנתי אין פיקציית ידיעת החוק. אם אין ידיעה לא מניחים שיש.
גם אני השתגעתי כשהייתי בהתחלה בישיבה מהנסיון להבין מה קורה פה. כי יש עוד אופציה ( שהיא הכי מופשטת או רחוקה מהמציאות) : ההלכה אומרת מה אמורה להיות המציאות וכך ראוי לנהוג אפילו אם אנחנו רואים בפועל אנשים לא עושים כך. המציאות צריכה להתאים את עצמה להלכה. או שההלכה מצביעה על מציאות פנימית שהיא המציאות האידאלית ועלינו לדאוג שככה תהי המציאות. למשל בחזקת "טב ללמיתב דן דו וכו'" שמצביע על טבע הנשים ושכך ראוי להיות טבען כפי שבראן הקב"ה וכל סטיה מזה זהו מחלה וקלקול וצריך לנהוג להלכה כפי איך שהמציאות אמורה להיות. נדמה לי שזו הגישה הבריסקאית ( במיוחד כפי שמשתקפת מהמאמר "זה סיני" של הרב סולובייצ'יק)
אבל באמת לצורך הבנה צריך לחשוב בהתחלה לפחות לפי הגישה של שיקוף מציאות חברתית כפי שהייתה בזמנם. ככה לפחות הסוגיות ברורות . יש אמנם לשאול למה לא יצאו לשוק ובדקו מה המציאות. וגם לפי זה מה בדיוק ההבדל בין חזקה לרוב. אכן יש לי נטייה חזקה ( מהמתמטיקאי שבי) לגישה שהיצגתי בהתחלה.
במיוחד ביחס לאין אדם עושה בעילתו וכו' לאור המציאות של זמננו זה נראה הפוך לגמרי. בכלל לא נראה שיש קשר בין יחסי מין לנישואין. אבל כנראה שהייתה מציאות חברתית (מציאותית – לא הלכתית) של זנות ונישואין -זה היה קשור למעמד הנשים השונות שיש לכל גבר ולנישואין כמשקפים את מעמדו החברתי של האדם. כלומר למוסד הפילגשות וכו'
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer