נצחיות התורה

שאלת כאן כמה שאלות שכל אחת דורשת דיון ארוך אתייחס בקצרה. נצחיות התורה משמעותה שההנחיות העקרוניות שלה הן נצחיות, אבל לא בהכרח היישומים. היישומים משתנים עם הנסיבות. מי שמשמר את הוראות התורה כפי שהן בכל מצב הוא זה שהופך אותה לבלתי נצחית. כתבתי כאן לא פעם על דוגמת בגדי הים (אפשר לחפש באתר). למה התורה לא כותבת בפירוש את היישומים? מפני שזה תפקידם של חכמים. היא כותבת את העקרונות. מעבר לזה שאני לא חושב שהקב"ה בהכרח ידע כל מה שיקרה בעתיד, שהרי זה תלוי בהחלטות ובחירות של בני אדם. ומעבר לזה, גם אם הוא יודע אני בהחלט מבין שיש סיבות לא לכתוב זאת. ואחרי הכל, אפילו אם הקב"ה היה רוצה אי אפשר לכתוב את ההוראות המשתנות לכל המצבים בכל ההיסטוריה. זה לא מעשי. לפי הבנתי מטרת המצוות היא הקב"ה, לא אנחנו ולא העולם. הסברתי בספרי המצוי הראשון שלא סביר שמטרתן היא בני האדם או העולם, שכן אם כך היה אז הגיוני יותר לא לברוא את האדם ואת העולם וממילא לא יהיה צורך במצוות ובתיקונים. לכן סביר יותר שמטרת המצוות נמצאת מחוץ לעולם, כלומר אצל הקב"ה. זה מה שקרוי "סוד העבודה צורך גבוה", שהאר"י תלה אותו בפסוק "תנו עוז לאלוהים". תוכלי לחפש כאן באתר, יש כמה דיונים בעניינים אלו.