נקמה לא מידתית על מעשה קטן עם תוצאות חמורות

בימים אלו יש דיון ארוך ולעוס בנושא הפצצת העזתים .בתקשורת העולמית .
טענת החפים מפשע המפורסמת .מעלה בי הירהור מסיום להקשר אחר .
המומחים על ההרג בעזה טוענים .שעל הנייר 1200 נרצחים ישראלים לא מצדיקים רבבות אלפים ואולי אף יותר של הרוגים ומגורשים עזתים .על הנייר .הם צודקים .אלא שיש נסיבות אחרות :מעורבות של ההרוגים ברציחות באופן פסיבי או אקטיבי .הסכנה למיליון ישראלים וכדומה
זה מביא אותי לשאלה הבאה ;
מעשה קטן שנעשה לאדם .אך גרם לו תוצאות קשות מאוד לטווח הארוך .מצדיק נקמה .שהתוצאה שלה זהה .אך כזאותי שגם המעשה שנעשה בשמה חמור יותר ?.
היה פעם סרט שראיתי
המתנה .
בסרט זוג נשוי מוטרד על ידי בחור אלמוני שלא רוצה לעזוב אותם .ומטריד אותם ללא סוף .
מתברר בסרט .שהדבר נעשה כנקמה .על כך שבתיכון העליל הבן זוג הגבר על אותו נער שהוא בעל נטיות הפוכות .מכיוון שידע שאבא שלו הומפוב .אותו אבא הרביץ לו .זרק אותו מהבית ושלח אותו לפנימייה .הנקמה עצמה בסוף הסרט מוצגת בכך שהוא הורס לו את חיי הנישואין .גורם לאישתו להיפרד ממנו .ומכניס אותה .כך רואים .להיריון .
לכאורה מדובר פה במשהו לא מוצדק על הנייר :שטות נעורים .שנגררת עד לרמה שבה זה שעבר עלבון מחזיק אותו עשרות שנים .ומפרק חיי נישואין של אדם בוגר .
מן הצד השני יש את עניין התוצאה :אותו אדם בגלל שטות נעורים נהרסו חייו .הוא חי בפנימייה .חווה נתק משפחתי .צלקות שלא ממש נרפאו לאורך השנים גרמו בודאי לירידה בביטחון עצמי .ביכולת לבסס חיים נורמטיביים וכדומה .אז יתכן שיש כאן מידה כנגד מידה .
הדבר גורם לי בכללי לתהות על האתיקה של השלכות מעשים מסיומים והנקמה שנלוות מהם :
1 אחד הדוגמאות המובהקות לפי דעתי לעניין זה הם המקרים של אונס .חרם חברתי .ונידוי כולל :בקטגוריית האונס יש מעשה מזעזע שגורם נזק מנטלי פסיכוגי .וטראומה גופנית ונפשית שנמשכת כל החיים .אך ישנה נקודה שאולי לא מודגשת פעמים רבות :בעקבות האונס .לנאנס או לנאנסת פעמים רבות אין יכולת שיקום .מין תוצאה של הרצחתה וגם ירשתה .הקורבן בסיפור לרוב .במעמד סוציולוגי ואקונימי נמוך מן התוקף .וזו אחת הסיבות לכך שמחפשים אותם טיפוסים אנשים אלו .מן הידיעה שישתקו ויפחדו לדבר .הנאנס או הנאנסת כתוצאה מכך .מצמצמים את חייהם עד לרמה המינימלית .על מנת לא להיתקל .באדם שביצע בהם מעשה זה .השכלתם נדפקת .היכולת הקוגניטיבית שלהם נדפקות .ןאפילו היכולת לראות. את המציאות בצורה צלולה .גם פה שאלת הצדק נכנסת חזק לכל התמונה .ברוב פרשיות האונס המואשם מוצג או כשטן או כמלאך .
2 חרם ככלי לפתירת מחלוקת :קראתי מקרה על מתאבד מומר בקהילה היהודית בימי הביינים .אוריאל אקוסטה.אותו בחורציק .חזר לקהילתו היהודית לאחר שהיה בן למשפחת אנוסים .אך חלק עליה חריפות .ונעשה בעצם לקראי .הוטל עליו חרם ואזהרה .ומלקות .ולאחר שלא התיישר עבר השפלה שנייה בה כל בני קהילתו צעדן על גופתו בפומבי .לכאורה זכותה של הקהילה הייתה לנדות אותו .ובעיה שלו הוא שהמשיך להתגורר בתוכה ולעבור על כלליה מבפנים ובשל כך קיבל עונש .בימינו חופש הביטוי .אינדיבידואליות לפרטיות נחשבים לצרכים שחשובים כמו אוויר לנשימה .והעובר עליהם .עושה שיימינג .או קורא להחרמת אדם פרטי בשל אורחות חייו .נחשב הדבר לחמור .גם בגלל שבין היתר מביא לדיכאונות והתאבדות.
שאלותיי הן :
1 האם נקמה (ראה ערך הסרט ).יכולה להתבסס לא רק בהתחשב הכוונה ולחומרת המעשה .אלא גם על בסיס תוצאותיו ?
2 האם לפי דעתך מותר לנקום על סמך תחושת הנזק המנטלי שנעשה אם זה לא נזק אובייקטיבי (הרי תמיד ניתן להתחיל מחדש וכדומה )
3 .האם לדעתך מעשים שיש בהם נזק פסיכולוגי מורלי שמוריד את איכות החיים .גורם לדיכאון .לירידה ביכולת הקוגניטיבית .וכדומה .מעשים כמו חרם .נידוי .חוסר אספקה של שירותים מסיומים לאדם מסיום על בסיס חוסר חיבה אישית (טיפול רפואי .קניות בסופר .השתתפות בתחומי פנאי ).יש בהם פסול על סמך התוצאה. ?