נרות

שלום כבוד הרב, אני מנסה ללמוד כרגע את נושא הנרות בשבת ויש לי מספר שאלות ברשותך.
להבנתי ישנם מספר גזירות בנוגע לנרות בשבת (זה בעצם גזירות כלליות של מלאכה שנעשית מאליה כאשר יש חשש כבד לפגיעה בשבת ולאו דווקא קשור למצוות נר השבת שהרי הגזרות נוגעות לכל נר שתדליק מכל סיבה בכל מקום).
ממה שלמדתי עד כה :
1. אסור להדליק נר שמפיץ ריח טוב ( שמה יסתפק)
2. אסור להדליק נר שמפיץ ריח רע (שמה יצא)
3. אסור להדליק נר שחומר הבעירה שלו לא נמשך היטב אחר הפתילה ( שמה יטה)
4. אסור להדליק נר שהפתילה שלו אינה מושכת היטב את חומר הבעירה ( שמה יטה).
זה מה שלמדתי עד כה, אני יודע שיש עוד מספר גזירות שקשורות לטומאה ( לא הגעתי) ולסכנה ( לא הבנתי את ההקשר לשבת שהרי ממילא אסור להדליק בהם אף פעם וככה באמת הרמב״ם אומר)
השאלה הראשונה שלי היא לגבי נר שמפיץ ריח רע, לפי רוב הפוסקים זה יהיה אסור בניגוד לדעת חכמים ואני רוצה לשאול למה בעצם חכמים התירו? והשאלה היותר חשובה מדוע צריך פה גזירה בכלל שהרי לכאורה בכל מקרה יהיה אסור להדליק נר שמפיץ ריח רע בשבת משום עונג שבת?
השאלה השנייה שלי היא לגבי עירבובים: מהבנתי יהיה אסור לערבב פתילה או שמן "כשר" עם פתילה או שמן לא כשרים ( עם נלך לדעת רש"י לפי הבנתי גם פתילה כשרה על פתילה לא כשרה כאשר דעתך היא רק לחיזוק כל עוד היא תבער זה יהיה אסור בניגוד לדעת הערוך וכל עמודי ההוראה בעצם) אבל אז עולה בגמרא בעיניין של חלב מהותך וקרבי דגים שנימוכו שבהם במצב שכזה שהם נמשכים מאליהם( לא במצב שבהם הם לא, כלומר לא מהותכים ולא נימוכים) יהיה מותר לערבבם עם שמן כשר ולהדליק כי לא עושים 3 גזירות, עכשיו אני מנסה בעצם לתת הגדרה עקרונית למהות הגזרה הראשונה שלהם ואני לא מצליח לתת כזו ( חומר שבמצב מסוים הוא נמשך/מושך ובמצב אחר הוא לא נמשך/לא מושך יהיה אסור? האם זה קשור לתדירות השימוש בהם שבגללם הם נאסרו? האם זה קשור לקלות המעבר שלהם בין המצבים? לכאורה ניתן לומר על כל חומר כמעט שבמצב מסוים הוא לא יהיה טוב ורק לאחר פעולה מסוימת הוא יהיה טוב אז מה מיוחד דווקא בהם?)