סוקלין על החזקות

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיסוקלין על החזקות
שרוליק שאל לפני 11 חודשים

שלום הרב,
שמעתי בשיעור שלך על ספק וסטטיסטקה שמה שאמרו "סוקלין על החזקות" הכוונה שבכלל לא נכנסנו לספק ולכן אנחנו הולכים עם מה שאנחנו יודעים ולא מתחילים להסתפק משום מקום (אולי מי שמוחזק כבנו אינו בנו וכו'),אבל אם באמת היה לנו ספק לא היינו מכרעים למיתה על פי חזקה והדברים מתיישבים על הלב.
אבל הגמ' בגיטין יז. אומרת:
איתמר: מפני מה תיקנו זמן בגיטין? רבי יוחנן אמר: משום בת אחותו.
ובתוס' שם :
משום בת אחותו . שלא יחפה עליה כשאין בו זמן דלא אמרינן אוקמה אחזקת אשת איש והשתא הוא דאיגרשה כיון שהיא גרושה לפנינו ועוד אדרבה אוקמה בחזקת כשרה שלא נבעלה כשהיא אשת איש
אז נראה כאן מהתוס' שגם במקרה של ספק שאנחנו לא יודעים מתי היא נבעלה עדיין היינו דנים אותה לחיוב על-פי חזקה ?
(אילולא סיבה צדדית,אבל נראה שכל הדיון הוא דיון של חזקות גם כשיש לנו ספק )
תודה רבה לרב על כל התכנים הנפלאים שאתה מעלה
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 11 חודשים

זו חזקה דמעיקרא. המימרא על סוקלין על החזקות לא עוסקת בחזקות כאלה.
שם מדובר על דיני ממונות ולא על לסקול אותה, ובזה ודאי הולכים אחרי חזקה דמעיקרא.

שרוליק הגיב לפני 11 חודשים

שלום הרב,
לפי רש"י הגמ' שם מדברת על הצלה מחנק:
"משום בת אחותו – והיא אשתו ושמא תזנה תחתיו וחס עליה שלא תחנק וכותב לה גט בלא זמן ונותן לה וכשמעידין עליה בבית דין מוציאה גיטה ואומרת גרושה הייתי ופנויה באותה שעה"
הרב חושב שתוס' מפרש את הגמ' לגבי דיני ממונות ולא לגבי הצלה מחנק?

mikyab צוות הגיב לפני 11 חודשים

אתה צודק. טעיתי. אכן לכאורה מדובר על חיפוי מחנק. מה שתוס' אומר הוא שאם לא היה זמן בגט אדם היה מחפה עליה וטוען שהיא הייתה כבר גרושה. משמע שבלי טענתו היינו הורגים אותה בחנק.
התוס' מוסיפים שבמצב כזה היינו מעמידים אותה בחזקה דמעיקרא שנבעלה כאשת איש. כלומר שבגלל זה בלי החיפוי היינו הורגים אותה עקב החזקה.
תוס' מוסיף שלכאורה היינו מעמידים אותה על חזקת כשרות ויש גם חזקה דהשתא שהיא גרושה. משמע שבגלל אלו לא הורגים אותה, אז למה בכלל נדרש חיפוי?
לכאורה נראה שרק עם טענת החיפוי יועילו שתי החזקות הללו כדי שלא נהרוג אותה. אבל בלי שהבעל היה מחפה היינו הורגים אותה בגלל חזקת אשת איש, למרות שמולה עומדות שתי החזקות הללו. וזה עוד יותר תמוה. מה עוד שתוס' לא מסביר מדוע.
אלו דברים תמוהים מאד מצד עצמם. איך אפשר להרוג אישה על בסיס עיקרון פורמלי כשבפועל אנחנו בספק גדול האם היא בכלל נאפה או לא, גם מחמת שתי החזקות הנ"ל וגם שבלעדיהן יש לנו רק חזקת מעיקרא שהיא עיקרון פורמלי. אין שום מצב שזהו הדין.
נניח מצב שהאישה עצמה לא זוכרת את התגרשה כבר או לא, ומספק היינו מורים לה לא להיבעל כי היא בחזקת אשת איש. את זה אני מוכן לקבל. יתר על כן, אם נבעלה במצב כזה אז אין לי בעיה שבאמת יהרגו אותה. כאן זה אפשרי, כי כשנאפה היא כבר ידעה שהדין הוא שחייבת מיתה (הגם שהדין הוא רק מחמת חזקה דמעיקרא), ועל דעת כן נאפה. אבל אם היא קיימה יחסי אישות ואולי הייתה גרושה, ואנחנו מכוח חזקה רוצים להרוג אותה למרות הספק – אין שום אפשרות שזהו הדין.
מעבר לזה, לא ברור כיצד מדובר. הרי אם היו עדים שהתרו בה (בלי זה היא לא חייבת מיתה), אז היא ענתה: כן, ועל מנת כן אני עושה. בלי זה אין חיוב מיתה. אבל אם היא ענתה את זה, אז באמת מוכח שנאפה כאשת איש ושפיר הורגים אותה. לא ברור אפילו האם חיפוי יועיל במצב כזה. ועדיין לולא החזקה לא היינו הורגים אותה מחשש שמא כבר הייתה פנויה.
סוף דבר, הדרך היחידה להבין זאת היא להניח שהייתה כאן התראה וקבלת התראה על ידה, ובמצב כזה הורגים אותה לולא החיפוי. אבל זה לא על בסיס חזקה כשלעצמה. אלא שבלי החזקה אולי לא היינו הורגים כי עצם קבלתה את ההתראה אינה מספיקה כדי שנהרוג אותה.
אם כן, זכינו לדין שאין דין מיתה על בסיס חזקה דמעיקרא. בלי קשר להבנת דברי תוס', איני רואה כיצד ניתן לחלוק על כך. מילא על סמך ראיה ממשית כמו רוב, תאמר שיש ראיה ולכם הורגים אותה. אבל חזקה דמעיקרא הוא דין פורמלי והספק העובדתי בעינו עומד (בתוספת לשתי החזקות). אין מצב שהורגים אותה במצב כזה לולא קבלת ההתראה שלה.

שרוליק הגיב לפני 11 חודשים

תודה רבה הרב

השאר תגובה

Back to top button