סוקלין על החזקות

שלום הרב,
לפי רש"י הגמ' שם מדברת על הצלה מחנק:
"משום בת אחותו – והיא אשתו ושמא תזנה תחתיו וחס עליה שלא תחנק וכותב לה גט בלא זמן ונותן לה וכשמעידין עליה בבית דין מוציאה גיטה ואומרת גרושה הייתי ופנויה באותה שעה"
הרב חושב שתוס' מפרש את הגמ' לגבי דיני ממונות ולא לגבי הצלה מחנק?

אתה צודק. טעיתי. אכן לכאורה מדובר על חיפוי מחנק. מה שתוס' אומר הוא שאם לא היה זמן בגט אדם היה מחפה עליה וטוען שהיא הייתה כבר גרושה. משמע שבלי טענתו היינו הורגים אותה בחנק.
התוס' מוסיפים שבמצב כזה היינו מעמידים אותה בחזקה דמעיקרא שנבעלה כאשת איש. כלומר שבגלל זה בלי החיפוי היינו הורגים אותה עקב החזקה.
תוס' מוסיף שלכאורה היינו מעמידים אותה על חזקת כשרות ויש גם חזקה דהשתא שהיא גרושה. משמע שבגלל אלו לא הורגים אותה, אז למה בכלל נדרש חיפוי?
לכאורה נראה שרק עם טענת החיפוי יועילו שתי החזקות הללו כדי שלא נהרוג אותה. אבל בלי שהבעל היה מחפה היינו הורגים אותה בגלל חזקת אשת איש, למרות שמולה עומדות שתי החזקות הללו. וזה עוד יותר תמוה. מה עוד שתוס' לא מסביר מדוע.
אלו דברים תמוהים מאד מצד עצמם. איך אפשר להרוג אישה על בסיס עיקרון פורמלי כשבפועל אנחנו בספק גדול האם היא בכלל נאפה או לא, גם מחמת שתי החזקות הנ"ל וגם שבלעדיהן יש לנו רק חזקת מעיקרא שהיא עיקרון פורמלי. אין שום מצב שזהו הדין.
נניח מצב שהאישה עצמה לא זוכרת את התגרשה כבר או לא, ומספק היינו מורים לה לא להיבעל כי היא בחזקת אשת איש. את זה אני מוכן לקבל. יתר על כן, אם נבעלה במצב כזה אז אין לי בעיה שבאמת יהרגו אותה. כאן זה אפשרי, כי כשנאפה היא כבר ידעה שהדין הוא שחייבת מיתה (הגם שהדין הוא רק מחמת חזקה דמעיקרא), ועל דעת כן נאפה. אבל אם היא קיימה יחסי אישות ואולי הייתה גרושה, ואנחנו מכוח חזקה רוצים להרוג אותה למרות הספק – אין שום אפשרות שזהו הדין.
מעבר לזה, לא ברור כיצד מדובר. הרי אם היו עדים שהתרו בה (בלי זה היא לא חייבת מיתה), אז היא ענתה: כן, ועל מנת כן אני עושה. בלי זה אין חיוב מיתה. אבל אם היא ענתה את זה, אז באמת מוכח שנאפה כאשת איש ושפיר הורגים אותה. לא ברור אפילו האם חיפוי יועיל במצב כזה. ועדיין לולא החזקה לא היינו הורגים אותה מחשש שמא כבר הייתה פנויה.
סוף דבר, הדרך היחידה להבין זאת היא להניח שהייתה כאן התראה וקבלת התראה על ידה, ובמצב כזה הורגים אותה לולא החיפוי. אבל זה לא על בסיס חזקה כשלעצמה. אלא שבלי החזקה אולי לא היינו הורגים כי עצם קבלתה את ההתראה אינה מספיקה כדי שנהרוג אותה.
אם כן, זכינו לדין שאין דין מיתה על בסיס חזקה דמעיקרא. בלי קשר להבנת דברי תוס', איני רואה כיצד ניתן לחלוק על כך. מילא על סמך ראיה ממשית כמו רוב, תאמר שיש ראיה ולכם הורגים אותה. אבל חזקה דמעיקרא הוא דין פורמלי והספק העובדתי בעינו עומד (בתוספת לשתי החזקות). אין מצב שהורגים אותה במצב כזה לולא קבלת ההתראה שלה.

תודה רבה הרב