סיבתיות ואינדוקציה

מושג הכמות אצל קנט הוא מושג אפריורי. אז איך אפשר להסביר את התופעה של הone two many ? כלומר אם מושג הכמות הוא אפריורי אז כולנו מבינים שיש אחד שתיים עשר מאה אלף וכו לא ?
או במילים אחרות, האם אפריורי=אוניברסלי ?

המושג הוא אפריורי, אבל לא בטוח שכל פרטיו גם הם כאלה. בכל אופן אין זהות הכרחית בין אפריורי לאוניברסלי. המוסר האו אפריורי, אבל הוא לא לגמרי אוניברסלי.

או גם מושג הסיבתיות (שלשיטתו הוא מושג אפריורי), אם בא מישהו וחולק על המושג הזה והא סובר שלא לכל דבר יש סיבה, מה זה אומר ?

זה אומר שהוא טועה. זה שיש ויכוח לא אומר שכל הדעות נכונות. כשאמרתי שמוסר אינו אוניברסלי לא אמרתי שכולם צודקים אלא שבפועל יש הרבה דעות.

האם ההבחנה של קנט בין נומנה ולפנומנה זהה להבחנה הידועה בין החומר (הדבר כשלעצמו) לבין הצורה (המאפיינים של הדבר) ? ואם לא, מה ההבדל ?

זו בערך אותה הבחנה.

לאדם אידוקטיביסט, מוצאים תיאוריה מדעית מתצפית בכמה עובדות.
למשל, התיאוריה לפיה המים רותחים ב100 מעלות.
האינדוקטיביסט יגיד שצפינו כמה וכמה פעמים שהמים אכן רותחים ב100. אולם יש דרישה אחת, שהתצפיות יבוצעו במגוון רחב של נסיבות.

1) האם אתה מסכים לתפיסה המדעית הזאת, שהידע המדעי בא מאינדוקציה מכמה תצפיות ?

2) אני לא מצליח להבין איך עובד הקריטריון הזה שצריך מגוון רחב של נסיבות כדי לאשר תצפיות. איזה נסיבות יש לשנות ?? בדוגמה שלנו, האם יש צורך לגוון בלחץ, או בסוג המים שאני מודד, או בשיטת החימום, או בשעה שבה אני מודד, או בצבע של החולצה שלי ?

הרב ראית את השאלה ?

1. ברור.
2. אין כללים בזה. רצוי לשנות כמה שיותר נסיבות רלוונטיות. לא תמיד יכולים ולא תמיד יודעים מה רלוונטי. ועדיין הגיוון בראיות הוא פרמטר חשוב בתקפות של תיאוריה מדעית.